בלוג

״במקום לעבור לשירת הייקו או להיגמל מהכתיבה לגמרי, בורשטיין החליט לכתוב על העולם, בעצם על היקום. בספרו החדש, ׳אדם בחלל׳, הוא שואל את השאלות הגדולות ביותר בצורה היפה ביותר ודרך הסוגיות היומיומיות ביותר.״

נדב נוימן מראיין את דרור בורשטיין בטיימאאוט תל-אביב

״במקרה השבוע – שבו מתפרסמות המלצות המשטרה בענין ראש הממשלה בנימין נתניהו – סיימתי לקרוא את הספר הזה (אני קורא אותו כבר כמה שבועות, כל פעם קצת, משום שהוא ספר חכם מאוד עם הרבה מידע, וגם כי ספרים טובים אני אוהב לקרוא לאט). קו ההגנה של ביבי לגבי ההמלצות נגדו הוא ש-50 אחוז מהמלצות המשטרה מסתיימות בלא כלום. בספר יש התייחסות רחבה ויפה למחקר שערכו פרופסור עמוס טרבסקי ז"ל ופרופסור דניאל כהנמן, ובו הראו בבירור שניתן להעמיס "רגשות" על הסתברויות, ולהציג כל הסתברות כאילו הייתה אמיתית. כלומר, נקודת ההתייחסות של הסתברויות היא הלך רוח. אפשר להזיז את נקודת ההתייחסות של האדם, ולגרום להפסד להיראות כמו רווח, ולהפך, כך אפשר לתמרן את האופן שבו אנשים חושבים ובוחרים, ואת האופן שבו הם מתארים את הבחירה שלהם.״

מן הגג, קומה אחת בלבד מעל דירתי, העיר נראית אחרת. מטרים ספורים כלפי מעלה, וצמרות העצים כבר נמצאות מתחת, כמו עננים בשעת טיסה. אפשר בקושי לראות פיסת ים רחוקה. בדרום-מזרח צומחים מגדלי המגורים הענקיים, שמן הרחוב לא משגיחים בהם, ומכאן הם נראים כחומת מגורים ענקית, שאורות מהבהבים מתוכה. להביט מבעד לְטלסקופ משמעו לוותר לכמה רגעים על כל אורות העיר והעולם הזה, אורות הארץ, לטובת כמה טיפות מהקילוח המתמיד של נהרות השמַים.