דרור בורשטיין / על הגג (פרק מתוך ״אדם בחלל״)

דרור בורשטיין / על הגג (פרק מתוך ״אדם בחלל״)

08.02.2018

מן הגג, קומה אחת בלבד מעל דירתי, העיר נראית אחרת. מטרים ספורים כלפי מעלה, וצמרות העצים כבר נמצאות מתחת, כמו עננים בשעת טיסה. אפשר בקושי לראות פיסת ים רחוקה. בדרום-מזרח צומחים מגדלי המגורים הענקיים, שמן הרחוב לא משגיחים בהם, ומכאן הם נראים כחומת מגורים ענקית, שאורות מהבהבים מתוכה. להביט מבעד לְטלסקופ משמעו לוותר לכמה רגעים על כל אורות העיר והעולם הזה, אורות הארץ, לטובת כמה טיפות מהקילוח המתמיד של נהרות השמַים.

המשך קריאה


אני שונא אותם, אני שונא כל אחד מהם

אני שונא אותם, אני שונא כל אחד מהם

08.02.2018

״ התענוג הקתרטי בקריאת הספר הזה הוא עצום. זה לא מפתיע, זה תומס ברנהרד; כלומר, עוד ספר של תומס ברנהרד, שהוא עוד פרק במונולוג המתמשך שהוא היצירה הברנהרדית, שהיא בעצם כמעט תמיד אותו מונולוג עצמו - מונולוג זועם, שוצף, עתיר חזרות ווריאציות, כלומר מוזיקלי, מהפנט, משחרר. המונולוג הברנהרדי שהוא אחת התופעות הספרותיות החשובות של המחצית השנייה של המאה ה־20.״
אריק גלסנר כותב על ספרו של תומס ברנהרד ״לחטוב עצים״, 7 לילות, ידיעות אחרונות.

המשך קריאה


אמנות התיעוב

אמנות התיעוב

01.02.2018

״הספרות של תומס ברנהרד דורשת התגייסות נפשית. על הקורא להגיע מוכן: הוא מצטרף לריקוד אקסטטי שהחל לפני הגעתו לקריאה וימשיך לאחר סיומה. עליו (על הקורא) להתאים את צעדיו, ולעמוד בקצב הרצוי. אסור לו לצפות להפתעות; האסתטיקה הברנהרדית מקדשת רטוריקה - המספר המתוודה נע תמיד במעגלים שהולכים ומסתלסלים, וגם אם נראה שמעגל עומד להיפרץ לכיוון שיא ספרותי, הרי הוא שב אל נקודת המוצא, ומתחיל לנוע מההתחלה.״
עמר לחמנוביץ׳ על ספרו של תומס ברנהרד ״לחטוב עצים״, ישראל היום

המשך קריאה


אבי לייב: על אדם בחלל

אבי לייב: על אדם בחלל

31.01.2018

ספרו של דרור בורשטיין מעניק פרספקטיבה חדשה ומרתקת לחשיבה על החלל. הוא משלב תמונות מדהימות ביופיין של גרמי שמים וחשיבה מקורית שמעניקה לעצמים רחוקים אלו גוון אנושי מיוחד במינו. ההסתכלות בשמים הופכת ב״אדם בחלל״ הסתכלות פנימית בעצמנו ובתרבות הישראלית.

המשך קריאה



« הקודם 1 11 12 13