11.07.2018
חודורובסקי אמנם נקבר מעט בהיסטוריה תחת שמות גדולים יותר, עם סרטים שדורדרו לכדי הקרנות חצות של סטלנים תמוהים ותפישות רוחניות שמקומן בהווי העכשווי הולך ודועך, אך הגישה הטרנספורמטיבית שלו ליצירה ולחיים מעוררת בטקסט שלו חיות שהכרחית לימינו.
הספר אינו כרונולוגי, ועם זאת הוא מתקדם במסלול נהיר לאורך חייו ולרוחבם. הוא סוקר את התעסקותו של חודורובסקי בעצמו, בזולת, בבדידות, באנושיות, באמנות ובנקבוביות של הגבולות של כל אלו. הדמיון הוא הנקודה החזקה ביותר באישיותו של חודורובסקי, והאופן שבו הוא משתלב בקורותיו מיטיב איתו בפיוטיות ויוצר מהעבר שלו סאגות יפהפיות של התבוננות עמוקה.
13.07.2025
עורכת: טל ניסן, מפיק: יוֹבל בן שושן, מרואיינים: צליל אברהם, ד"ר יואב רונאל
18.06.2025
כמי שלא היה שותף סוד של מיכל פלג אך הוציא לאור את ספרו הראשון של בן פול ״מלך, בלש״ קראתי מאוד בעניין את הכתבה המרתקת של גילי איזיקוביץ׳ על בן פול ומיכל פלג שהתפרסמה ב״הארץ״.
בזמנו קראתי את הפוסט של מוטי פוגל ואת ההשערה שלו שבן פול אינו אלא מיכל פלג. אני מכיר את מוטי הרבה שנים ודי סומך עליו, היה לי חלק קטן בבניית הבית ברחוב סימון קרובלייה שבו הוא מתגורר ושאותו הוא מכיר על כל קרביו, הוא אחד הקוראים הקשובים והרגישים שיש. התזה שלו, שבן פול הוא בעצם אישה נשמעה מעניינת ואולי אפילו משכנעת. זה היה רעיון מסעיר לחשוב שהמפגן הווירטואוזי הזה של כתיבה גברית נכתב על ידי אישה. לצערי, בשלב זה כבר לא יכולתי לחזור ולקרוא את התכתבויות הישנות שלי עם בן פול, על כל עליותיהן ומורדותיהן שכן המחשב שבו הן היו מאוכסנות ושהיה מונח ליד המיטה, עשרים סנטימטר מראשי, נגנב מביתי בפריצה שהתרחשה בליל יום הולדתי.
18.06.2025
שני ספרים מאת מישל וולבק ולואי פייאר ראו אור לאחרונה בישראל ובעברית: ״המפה והטריטוריה״ – עיבוד לרומן שראה אור ב־2010, והקובץ הדק ״שבעה שירים מאויירים״ שראה אור לאחרונה. הקריאה ברומן ובחוברת השירים תמצא חן בוודאי בעיני חובבי וולבק: הם עשירים ברפרנסים שמחייבים שליטה במקורות התרבותיים של יצירתו ובשדה האמנותי הרחב של המאה ה־20. הצורה הגרפית מביאה לידי ביטוי את כשרונו של פייאר בבניית סיטואציות, דמויות ונופים, אבל לא פחות מכך חושפת את יכולתו לחבר בין הרבה עולמות יחד.