27.11.2018
חבר השופטים של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2018, בראשותה של פרופ’ ארנה בן נפתלי, בחר את ה”רשימה הארוכה”, 12 הספרים המועמדים לפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2018.
המשך קריאה
22.11.2018
ב"האלבום של אדל" המרהיב ביופיו ממחיז קלוד פונטי, באמצעות דימויים בלבד, עשרות עלילות שטות קטנות, הנתונות לפרשנות האישית של הקורא. פונטי מתייחס אל הקורא־הילד כאל אדם מעורב ובעל תושייה אינטלקטואלית. הוא לא "מפעיל" את הקורא, אלא מייצר סביבה מגוונת וחיה, ובה הקורא מעניין את עצמו. בשונה מהמקובל בז'אנר, בספר הזה אין משימה, מטרה, מוסר השכל או סימני דרך להתמצאות. אם כבר, פונטי מקניט את התועלת ואת היעילות — היציאה מהשורות היא ערך עליון.
עופרה רודנר על ״האלבום של אדל״ מאת קלוד פונטי, הארץ ספרים
המשך קריאה
18.10.2018
ילד מתבונן בשמים שמעליו ובבגרותו הוא כותב ספר על שנים של הסתכלות ולמידה על גרמי השמים ועל התובנות שהתעוררו בו בעקבותיהן. המבט מעניק פרופורציות ומשמעות לקיום האנושי.
בכל סרלואי על ספרו של דרור בורשטיין ״אדם בחלל״, מקור ראשון
המשך קריאה
17.10.2018
כבר שבועיים אני נתון תחת השפעתו של הספר "
אדם בחלל" שכתב דרור בורשטיין ושיצא לאור לא מזמן– הרהורים של אדם הצופה בכוכבים. בדרך כלל מכנים אדם בשם "אסטרונאוט" כאשר נדמה כמרחף בעולם אחר, אדיש ומנוכר למה שמתרחש בעולמם של בני האדם על שיגיונותיהם. לדרור בורשטיין הצפייה ברחוק ביותר- בכוכבים, ובזעיר ביותר- העולם המיקרוסקופי, אינה גורמת לניכור והתרחקות אלא דווקא לראיה הומניסטית ולתובנות הנוגעות לעולם האנושי. הוא נע הלוך ושוב בין הרחוק לאין שיעור לבין הקרוב ביותר אלינו ולליבנו. ההתבוננות ביקום אינה מבטלת את הקיום האנושי אלא שמה אותו בתוך פרספקטיבות חדשות שדווקא מדגישות את פלא היותו.
יונתן פרייס על ספרו של דרור בורשטיין ״אדם בחלל״ ועל המונדיאל, בלוג ״דברים דוממים״.
המשך קריאה
14.10.2018
חברנו הצלם, המשורר והמעצב הגרפי תמיר להב־רדלמסר מת בשבוע שעבר בגיל 65. תמיר עיצב את
העטיפות של בבל בשנים הראשונות לקיומה. בין שאר יצירותיו, ספריו והישגיו, הוא גם ייזכר בזכות עיצובם של כותרים בלתי נשכחים כמו ״דור X״ של דאגלס קופלנד, ״מתומן״ של קורטאסר, ״סיפור העין״ של בטאיי, ״אלטנוילנד״ של הרצל, או ״הדברים״ של ז׳ורז׳ פרק.
יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה
05.10.2018
בעוד שוולבק תמיד היה דמות שנויה במחלוקת — נערץ בשל הפרובוקטיביות שלו, דחוי בבוז בשל גסותו — התברר כי כתיבתו ניחנה בכושר נבואי יוצא דופן. בתקופה שבה הספרות נדחקת לשולי החיים הציבוריים, הוא מציע תזכורת נוקבת לכך שסופרים יכולים לספק תובנות חברתיות שמלומדים ומשכילים רבים מפספסים. וולבק, שעבודתו ספוגה באכזריות, מרירות ורגשנות, הבין מה פירוש להיות אינסל הרבה לפני שהכרנו את המונח הזה.
אדם קירש על מישל וולבק, ניו יורק טיימס והארץ
המשך קריאה
11.09.2018
עד סופו של הספר תחזור ותעלה השאלה – על מה ולמה? על מה המלחמה? על מה המאבק? מה קורה כשהמאבק נגמר? האידאולוגיות לעולם אינן מנצחות; כל אידאולוגיה שואפת אל הקצה הטהור שלה, ואי אפשר באמת להגיע אליו. כי מלחמה אינה משחק סכום אפס. מלחמה היא משחק בו שני הצדדים, מנצח ומנוצח, מפסידים.
אלה יווניה על ״האוהד״, ספרו של וייט תאן נוון
המשך קריאה
11.09.2018
בין הפרידה מקאיה נתניהו וחגיגות ה-70 לישראל, ספרה של אסתר פלד ״פתח גדול מלמטה״, זוכה פרס ספיר תשע״ח מככב בוועדת המדרוג השנתית של מוסף הארץ.
המשך קריאה
