אבי לייב: על אדם בחלל

31.01.2018

אבי לייב: על אדם בחלל

בהיותי ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד אני רואה לעתים תכופות תצלומים של החלל וקורא הגיגים של אסטרונומים עליהם. 
ספרו של דרור בורשטיין מעניק פרספקטיבה חדשה ומרתקת לחשיבה על החלל. הוא משלב תמונות מדהימות ביופיין של גרמי שמים וחשיבה מקורית שמעניקה לעצמים רחוקים אלו גוון אנושי מיוחד במינו. ההסתכלות בשמים הופכת ב״אדם בחלל״ הסתכלות פנימית בעצמנו ובתרבות הישראלית.
הראייה המיוחדת של בורשטיין מעלה על הדעת עתיד שבו יצאו אנשים למשימות חלל הרחק מכדור הארץ, אבל יישאו איתם את התרבות ששיגרה אותם. קריאה בספר מאפשרת לנו לדמות את המחשבות שתחלופנה בראשיהם של אנשי חלל אלה כשיראו את המראות שהטלסקופים שלנו קלטו ותיעדו. במילים אחרות, שלא כמו סוכנות החלל נאס"א, בורשטיין מאייש את החלל בלי להשקיע מיליוני דולרים. הוא עושה זאת בכוח הדמיון של אדם יחיד.
הצפייה בחלל והחשיבה עליו במונחי התרבות האנושית מעניקות תחושת בית ביקום הזר המקיף אותנו. בורשטיין מרחיב את האופק, יוצא מגבולות ישראל אל מרחבי היקום שנפרשו מאז המפץ הגדול על פני ביליוני שנות אור. להפתעתנו, אנו מוצאים בתוך המרחב העצום הזה את עצמנו. היקום הופך מזר ונוכרי למוכר וידידותי. הוא הופך לבית החדש שלנו, שבו מראות חדשים, עוצרי נשימה, של דברים שלא ידענו על קיומם.
השילוב בין תמונות יפהפיות ופירוש אנושי למשמעותן הופך את ״אדם בחלל״ לחוויה מרתקת. ספר זה הוא יהלום נדיר ויקר ערך בנושא החלל.



השארת תגובה

תגובות יעברו אישור לפני שהן מוצגות.


פוסטים נוספים ב בלוג

שרון רוטברד / אגדת הבאוהאוס פוגשת את כמעיין המתגבר
שרון רוטברד / אגדת הבאוהאוס פוגשת את כמעיין המתגבר

19.03.2025

מעבר לאי הדיוקים ההיסטוריים ולאפשרות הלא-במיוחד-מעניינת לקרוא את העלילה של ״הברוטליסט״ כמין רומן מפתח, הדבר שהטריד אותי יותר מכל בסרט הזה היה החיבור שהוא עושה בין שני נרטיבים ארכיטקטוניים, ששניהם כבר הוכחו כמזיקים. אפשר בקלות לסכם את התקציר של הסרט כ"אגדת הבאוהאוס פוגשת את כמעיין המתגבר.״

 

המשך קריאה

ז׳ורז׳ פרק / האקרוסטיכון הגדול
ז׳ורז׳ פרק / האקרוסטיכון הגדול

14.03.2025

הפרק ה-נא ב״החיים הוראות שימוש״ ממוקם באמצע הרומן בדיוק ומשמש מעין מצפן, או אפילו הוראות שימוש לרומן כולו. לאחר ההקדמה שבה מוצג הצייר ולן ותוכניתו להכניס את כל חייו לציור אחד, צירף ז׳ורז׳ פרק קטע ארוך שאותו כינה ה״קומפנדיום״. זהו מעין שיר בן 179 שורות שבכל שורה בו מופיע אחד מהסיפורים המסופרים בספר. לפעמים אלו סיפורים ארוכים ולפעמים קצרים, אך כל אחד מהם מסופר בפסוק בן 60 סימני דפוס כולל רווחים בדיוק (למעט אחד שיש בו 59 סימנים).

הפסוקים מאורגנים בשלושה בתים או ריבועים בני 60 שורות בהתאמה (למעט אחד שיש בו 59 שורות). בכל אחד מהריבועים הללו עובר אקרוסטיכון אלכסוני מהאות האחרונה של הפסוק הראשון אל האות הראשונה של הפסוק האחרון. בריבוע הראשון עוברת האות נו״ן, בשני האות פ״ה ובשלישי האות שי״ן.

במקור הצרפתי השתמש פרק באותיות A, M, E, שמשמעותן : נשמה

המשך קריאה

ז׳ורז׳ סימנון / מכתב לאמי (קטע)
ז׳ורז׳ סימנון / מכתב לאמי (קטע)

11.03.2025

הנה ההתחלה של ״מכתב לאמי״ מאת ז׳ורז׳ סימנון:

אמא יקרה שלי,
הנה עברו כבר שלוש שנים וחצי בערך מאז מותך בגיל תשעים ואחת ורק עכשיו, אולי, אני מתחיל להכיר אותך. בילדותי ובנעורי חייתי באותו בית שלך, איתך, וכשעזבתי אותך ועברתי לפריז, כשהייתי כמעט בן תשע־עשרה, עדיין נותרת זרה לי.
למעשה, מעולם לא קראתי לך אמא אלא קראתי לך אמי, כשם שלא קראתי לאבי אבא. למה? מנין בא השימוש הזה? אין לי מושג. מאז ערכתי כמה גיחות קצרות ללִייֵז', אבל הארוכה ביותר היתה האחרונה שבה, במשך שבוע, בבית החולים בַּאוְייר שבו שֵירתי פעם בטקסי המיסה, הייתי עֵד יום אחר יום לגסיסתך.
מילה זו, אגב, אינה הולמת את הימים שקדמו למותך. שכבת על מיטתך מוקפת בקרובי משפחה או באנשים שלא הכרתי. היו ימים שבקושי הצלחתי לפלס דרך אלייך. צפיתי בך במשך שעות. לא סבלת. לא פחדת לעזוב את החיים. גם לא דיקלמת תפילות מבוקר ועד ליל למרות נוכחותה של נזירה בשחור שקפאה על מקומה כל הימים באותו מקום, על אותו כיסא.
לעתים, ואפילו קרובות, חייכת. אבל למילה חיוך בהקשר שלך, יש משמעות שונה מעט מהמשמעות הרגילה שלה. הסתכלת בנו, אנו שהולכים לשרוד אחרייך וללוות אותך לבית הקברות, והבעה אירונית מתחה לפעמים את שפתייך. 
אפשר לומר שהיית כבר בעולם אחר, או ליתר דיוק שהיית בעולם שכולו שלך, בעולמך הפנימי המוכר לך.

המשך קריאה