אבי לייב: על אדם בחלל

31.01.2018

אבי לייב: על אדם בחלל

בהיותי ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד אני רואה לעתים תכופות תצלומים של החלל וקורא הגיגים של אסטרונומים עליהם. 
ספרו של דרור בורשטיין מעניק פרספקטיבה חדשה ומרתקת לחשיבה על החלל. הוא משלב תמונות מדהימות ביופיין של גרמי שמים וחשיבה מקורית שמעניקה לעצמים רחוקים אלו גוון אנושי מיוחד במינו. ההסתכלות בשמים הופכת ב״אדם בחלל״ הסתכלות פנימית בעצמנו ובתרבות הישראלית.
הראייה המיוחדת של בורשטיין מעלה על הדעת עתיד שבו יצאו אנשים למשימות חלל הרחק מכדור הארץ, אבל יישאו איתם את התרבות ששיגרה אותם. קריאה בספר מאפשרת לנו לדמות את המחשבות שתחלופנה בראשיהם של אנשי חלל אלה כשיראו את המראות שהטלסקופים שלנו קלטו ותיעדו. במילים אחרות, שלא כמו סוכנות החלל נאס"א, בורשטיין מאייש את החלל בלי להשקיע מיליוני דולרים. הוא עושה זאת בכוח הדמיון של אדם יחיד.
הצפייה בחלל והחשיבה עליו במונחי התרבות האנושית מעניקות תחושת בית ביקום הזר המקיף אותנו. בורשטיין מרחיב את האופק, יוצא מגבולות ישראל אל מרחבי היקום שנפרשו מאז המפץ הגדול על פני ביליוני שנות אור. להפתעתנו, אנו מוצאים בתוך המרחב העצום הזה את עצמנו. היקום הופך מזר ונוכרי למוכר וידידותי. הוא הופך לבית החדש שלנו, שבו מראות חדשים, עוצרי נשימה, של דברים שלא ידענו על קיומם.
השילוב בין תמונות יפהפיות ופירוש אנושי למשמעותן הופך את ״אדם בחלל״ לחוויה מרתקת. ספר זה הוא יהלום נדיר ויקר ערך בנושא החלל.




פוסטים נוספים ב בלוג

שרון רוטברד / פרידה מבן פול
שרון רוטברד / פרידה מבן פול

18.06.2025

כמי שלא היה שותף סוד של מיכל פלג אך הוציא לאור את ספרו הראשון של בן פול ״מלך, בלש״ קראתי מאוד בעניין את הכתבה המרתקת של גילי איזיקוביץ׳ על בן פול ומיכל פלג שהתפרסמה ב״הארץ״.

בזמנו קראתי את הפוסט של מוטי פוגל ואת ההשערה שלו שבן פול אינו אלא מיכל פלג. אני מכיר את מוטי הרבה שנים ודי סומך עליו, היה לי חלק קטן בבניית הבית ברחוב סימון קרובלייה שבו הוא מתגורר ושאותו הוא מכיר על כל קרביו, הוא אחד הקוראים הקשובים והרגישים שיש. התזה שלו, שבן פול הוא בעצם אישה נשמעה מעניינת ואולי אפילו משכנעת. זה היה רעיון מסעיר לחשוב שהמפגן הווירטואוזי הזה של כתיבה גברית נכתב על ידי אישה. לצערי, בשלב זה כבר לא יכולתי לחזור ולקרוא את התכתבויות הישנות שלי עם בן פול, על כל עליותיהן ומורדותיהן שכן המחשב שבו הן היו מאוכסנות ושהיה מונח ליד המיטה, עשרים סנטימטר מראשי, נגנב מביתי בפריצה שהתרחשה בליל יום הולדתי.

 

המשך קריאה

דאבל וולבק: דקל שי שחורי על שני הספרים המאויירים של מישל וולבק ולואי פייאר, מגזין פורטפוליו
דאבל וולבק: דקל שי שחורי על שני הספרים המאויירים של מישל וולבק ולואי פייאר, מגזין פורטפוליו

18.06.2025

שני ספרים מאת מישל וולבק ולואי פייאר ראו אור לאחרונה בישראל ובעברית: ״המפה והטריטוריה״ – עיבוד לרומן שראה אור ב־2010, והקובץ הדק ״שבעה שירים מאויירים״ שראה אור לאחרונה. הקריאה ברומן ובחוברת השירים תמצא חן בוודאי בעיני חובבי וולבק: הם עשירים ברפרנסים שמחייבים שליטה במקורות התרבותיים של יצירתו ובשדה האמנותי הרחב של המאה ה־20. הצורה הגרפית מביאה לידי ביטוי את כשרונו של פייאר בבניית סיטואציות, דמויות ונופים, אבל לא פחות מכך חושפת את יכולתו לחבר בין הרבה עולמות יחד.

 

המשך קריאה

יובל אביבי ממליץ על האלבום המאויר של ״המפה והטריטוריה״ ב״סוכן תרבות״
יובל אביבי ממליץ על האלבום המאויר של ״המפה והטריטוריה״ ב״סוכן תרבות״

09.06.2025

יובל אביב מתארח בתוכנית ״סוכן תרבות״ בכאן 11 ומשוחח עם קובי מידן על שיתוף הפעולה בין הסופר מישל וולבק והמאייר לואי פייאר ועל הרומן הגרפי המרהיב שלהם המתבסס על ״המפה והטריטוריה״, זוכה פרס גונקור לשנת 2010.

המשך קריאה