על גב הספר "ענן של אפשרויות" נכתב, מפי עורכי "הפינגטון פוסט", שמייקל לואיס הוא "מגדולי כותבי הכרוניקה של תקופתנו". איני משוכנע שאני מבין לגמרי למה התכוונו עורכי האתר הנפוץ. אין ספק, עם זאת, שלואיס הוא מחבר ספרי העיון המצליח ביותר במעבר בין הספר לטלוויזיה. ספריו כמו נכתבו כטיוטות לתסריטים של שוברי קופות. כשאתה קורא את "ענן של אפשרויות", אינך יכול להימנע מחשיבה על ליהוק הסרט שיבוא בעקבותיו: מי יגלם את דניאל כהנמן ואת עמוס טברסקי ז"ל, וכיצד תונצח "החברות ששינתה את האופן שבו אנו חושבים"?
לואיס פיתח את הנוסחה המנצחת בספרו הקודם, "מאניבול", שנהפך עד מהרה לסרט מצליח בכיכובו של בראד פיט. במוקד הסרט ניצב בילי בין, מנהל קבוצת הבייסבול אוקלנד אתלטיקס, שגם הוא שינה את אופן החשיבה בתחומו. בין, שדווקא לא בא מן המגרש, הצליח להוכיח למומחים הגדולים, ותיקי קרבות ואליפויות, כי בלי חשיבה רציונלית לא יגיעו לעולם להישגים. לואיס מאוהב בסיפור ההוא עד כדי כך שהוא צירף אותו כפרק הראשון בספר שכתב על החברים המופלאים כהנמן וטברסקי. להגנתו נאמר שגם פה הוא מבקש להוכיח שהכל נטוע בדרך שאנחנו חושבים.
בניגוד ל"שיטה" שביקשו גיבוריו של לואיס להנהיג בספורט, שלא תמיד השיגה הצלחות בטוחות, ה"שיטה" של לואיס עצמו בכתיבת רבי מכר בדוקה וכמעט אינה כושלת. הוא מבקש להוכיח שגם החידושים המדעיים הגדולים והחשובים ביותר — יסודם בהנחות פשוטות ומובנות לכל נפש. הוא משכנע כל כך, שבמוחו של הקורא עולה כמעט מאליה השאלה "איך לא חשבתי על זה קודם?"
אם זה כל כך פשוט, יש להיצמד רק לשכבות העליונות והמובנות של המסקנות המדעיות ולא להלאות את הקוראים במיני "חפירות" מעמיקות וסבוכות. באופן שבו לואיס מתאר את מחקריהם של כהנמן וטברסקי הכל נראה פשוט והגיוני. כשאתה קורא את "ענן של אפשרויות", אתה מתייצב במחנה המרואיינים של החוקרים וגם אתה כושל בשאלות הפשוטות לכאורה. אילו היינו רציונליים יותר, לא היינו נופלים.
אבל ההפשטה ההופכת כל גילוי מדעי ל"משהו שכל אחד יכול להבין" היא הנדבך הראשון של ה"שיטה" של לואיס. מאחורי כל גילוי מדעי, חשוב ככל שיהיה, ניצבים בני אדם כמוני וכמוך. לכולם יש סיפור לספר. מה יותר מרתק ואנושי מסיפורו של אדם שכל חייו רצה לעסוק בספורט, אך נתיבות חייו הוליכו אותו הרחק מן המגרשים. ולפתע, מתחום אחר, מעולם אחר, הוא פורץ ומעצב תפישות חדשות, משפיע ומגשים חלום ילדות.
המוקד האנושי של הספר החדש הוא סיפור של חברות מופלאה, והמחבר יודע לנצל היטב את מה שמצטייר בעיניו כהתחברות לכאורה לא מובנת בין ניגודים. הרי כל מי שיודע משהו על חוכמת ההמונים מכיר את הנוסחה: ההתחברויות המוצלחות ביותר הן בין שני ניגודים.
לפני כשלוש שנים ראה אור בספרייה של בבל ״חלומות רכבת״ֿ, ספרו הלפני־אחרון של דניס ג’ונסון (2017-1949), שזכה לשבחים יוצאי–דופן ולפרסים רבים ונחשב לאחת מפסגות יצירתו. עכשיו הסיפור הגדול על רוברט גְרֵיינְייר, האיש שלא ידע מיהם הוריו ולא הותיר אחריו יורשים, שמעולם לא היה שיכור, שהיתה לו אהובה אחת ־ אשתו ומעולם לא רכש נשק חם ולא דיבר בטלפון, יוצא לאקרנים בעיבוד קולנועי ומוצג בקולנוע לב בתל אביב החל ב-7 בנובמבר ועתיד לאחר מכן גם לעלות לנטפליקס מאוחר יותר החודש.
בעת ביקורו האחרון בישראל שאלתי את מישל וולבק איזה מספריו של עמנואל קארר הוא הכי אוהב. הוא השיב בלי שום היסוס: ״חיים אחרים משלי״. הסכמתי איתו בקלות ושמחתי לבשר לו שהרומן הזה, שראה אור לראשונה בצרפת ב-2009, סוף סוף יראה אור בקרוב בעברית.
דימוי: Emmelene Landon, Océan, huile sur toile, 130 x 130 cm, 2023
בתמונה: לאסלו קרסנהורקאי בכרם שיזף בנגב, 2012 (צילום: צור שיזף)
אין גוזמה באמירה שבמקרים נדירים יצירת סופר החריג מכל בחינה באיכות כתיבתו זוכה לתהודה המגיעה לה. כתיבה יוצאת דופן עלולה לעורר לא רק קנאת סופרים והשתלחות מבקרים, אלא גם צרות עין ותסכול בקרב אנשים המתיימרים להבין הכל. למרות זאת, בחדשה על זכיית הסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי בפרס נובל לספרות לשנת 2025 לא היה בעיניי שום דבר מפתיע, כי למן ראשית קריאתי בספריו עוררה בליבי יצירתו התפעלות ויראת כבוד, הערכה ואף הערצה.
לאסלו קרסנהורקאי - בדומה לסופר הונגרי קודם שזכה בפרס, ניצול השואה אימרה קרטס, אולם גם בשונה ממנו - הוא עוף נדיר ויוצר מיוחד במינו מכל בחינה אפשרית. כתיבתו פורצת תדיר את מחסומי השפה ומסרבת לציית לפקודות התחביר. היא מצטיינת בריבוי משלבים, בעושר לשוני יוצא מגדר הרגיל וביכולת להביט במציאות כפי שהיא ולהתייחס אליה מכל זווית ראייה אפשרית. כל ספר שכתב קרסנהורקאי הוא עולם בפני עצמו. כל פן המתגלה באחת מיצירותיו פותח צוהר לאינספור תובנות עשירות ומעשירות בקשר למורכבות הקיום האנושי. במבט שטחי אפשר תמיד לגלות בספריו עלילות מרתקות הטומנות בחובן התחלה, אמצע וסוף, גם אם סדר רכיבי העלילה כולל תמיד יסודות מפתיעים ותהפוכות מדהימות. אולם קריאה מעמיקה יותר בכל יצירה ויצירה מגוללת בפני קוראיה רבדים מורכבים, המסרבים לצבוע את האמת ואת המציאות רק בשחור ובלבן. משום כך גם אין ביצירה זאת נכונות ללכת בתלם, להתגייס לטובת מחנה כזה או אחר, ולא כל שכן לא כניעה לאפשרות לזייף ולסלף את ריבוי פניו של העולם המורכב לצורך הצגת צד כזה או אחר כטוב בלבד או כרע בלבד.
