עמרי הרצוג / "האוהד": אלטרנטיבה מבריקה לתיאורי מלחמת וייטנאם בקולנוע ההוליוודי

27.11.2018

עמרי הרצוג /

מה אני יודע על מלחמת וייטנאם? אני יודע שזו היתה מלחמה עקובה מדם; אני יודע ששתי המעצמות שנלחמו על המדינה הזאת החריבו אותה. הן פעלו בשם מנגנונים אידיאולוגיים שונים בתכלית, אולם היה להם מן המשותף: אמונה מוחלטת בנוגע לטיבו של הטוב והצודק; שאיפה להשתלט על הארץ כדי לגאול אותה מעצמה.
אבל מלחמת וייטנאם מוכרת לי בעיקר מהקולנוע ההוליוודי, שעיצב אותה כדרמה כל־אמריקאית: "אפוקליפסה עכשיו", "פלאטון", "צייד הצבאים", "מטאל ג'אקט". אלו היו סרטים ספקטקולריים, שבהם הג'ונגל הטרופי שימש תפאורת גיהנום מרהיבה לסצינות של קרב, אובדן, רעות ועוז רוח של לוחמים אמריקאים. האסיאתים היו רק ניצבים: עלובים, תמימים מדי או אכזריים מדי, בשר תותחים. בהפגנות שהתקיימו בארצות הברית נגד המלחמה כיכבה ג'יין פונדה, נערת זוהר של מצפון והתנגדות. 40 שנה לאחר המלחמה, אפשר כבר להכריז על ניצחונה החד־משמעי של הוליווד: מכונת התעמולה היעילה עיצבה את המלחמה הזאת בתודעה הגלובלית. לא תמיד ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים.
"האוהד", רומן הביכורים של הסופר האמריקאי יליד וייטנאם וייט תאן נוון, מעמיד במרכזו גבר וייטנאמי שנמלט מסייגון ללוס אנג'לס לאחר שהמלחמה הוכרעה. מטוסים אמריקאיים מבריחים אותו משם, יחד עם עמיתיו ומפקדיו מכוחות הדרום המובס. באחת הסצינות ברומן הוא מתבקש לייעץ לבמאי של סרט הוליוודי חדש על המלחמה. הצילומים נעשים בפיליפינים, כי וייטנאם נתונה תחת מרות המחנות הקומוניסטיים לחינוך מחדש. הגיבור מעיר על התסריט, מתרגם לניצבים את הוראות הבימוי, צופה בתפאורה שמוקמת כדי להיחרב על ידי חומרי נפץ והפצצות מבוימות. הוא צופה בסצינות של אונס נורא, שנועדו להבהיר לצופים בעולם כולו לאן מגעת אכזריותם וחוסר אנושיותם של חיילי הווייטקונג.
הגיבור מבקש להגן על השחקנים האסיאתים ואפילו להוסיף להם שורה בתסריט: שיוכלו לדבר, להשמיע קול. "היעדר אמצעי ייצור עלול לפעמים להביא למוות", הוא מעיד, "אך גם היעדר אמצעי הייצוג הוא סוג של מוות". הוא נכשל במלאכתו. ובמובן זה הרומן, שעם צאתו זכה בשורה ארוכה של פרסים ספרותיים יוקרתיים וביניהם פרס פוליצר לשנת 2016, מבקש לעמוד מנגד לסיפוריו של הקולנוע האמריקאי. הוא מספר על המלחמה מנקודת מבט אחרת, של גולה וייטנאמי בארצות הברית, של מי שכבר מכיר היטב את הקודים של המערב, ובכל זאת קשור לעמו ומשתוקק — באופן נואש, חסר סיכוי — לייצג קול חלופי.




פוסטים נוספים ב בלוג

עיבוד קולנועי ליצירת המופת של דניס ג׳ונסון
עיבוד קולנועי ליצירת המופת של דניס ג׳ונסון

09.11.2025

לפני כשלוש שנים ראה אור בספרייה של בבל ״חלומות רכבת״ֿ, ספרו הלפני־אחרון של דניס ג’ונסון (2017-1949), שזכה לשבחים יוצאי–דופן ולפרסים רבים ונחשב לאחת מפסגות יצירתו. עכשיו הסיפור הגדול על רוברט גְרֵיינְייר, האיש שלא ידע מיהם הוריו ולא הותיר אחריו יורשים, שמעולם לא היה שיכור, שהיתה לו אהובה אחת ־ אשתו ומעולם לא רכש נשק חם ולא דיבר בטלפון, יוצא לאקרנים בעיבוד קולנועי ומוצג בקולנוע לב בתל אביב החל ב-7 בנובמבר ועתיד לאחר מכן גם לעלות לנטפליקס מאוחר יותר החודש.

המשך קריאה

שרון רוטברד / עמנואל קארר כותב על חיים אחרים משלו
שרון רוטברד / עמנואל קארר כותב על חיים אחרים משלו

30.10.2025

בעת ביקורו האחרון בישראל שאלתי את מישל וולבק איזה מספריו של עמנואל קארר הוא הכי אוהב. הוא השיב בלי שום היסוס: ״חיים אחרים משלי״. הסכמתי איתו בקלות ושמחתי לבשר לו שהרומן הזה, שראה אור לראשונה בצרפת ב-2009, סוף סוף יראה אור בקרוב בעברית.

 

דימוי:  Emmelene Landon, Océan, huile sur toile, 130 x 130 cm, 2023

המשך קריאה

בתמונה: לאסלו קרסנהורקאי בכרם שיזף בנגב, 2012 (צילום: צור שיזף)
להישיר מבט אל הקיים / רמי סערי על לאסלו קרסנהורקאי

19.10.2025

בתמונה: לאסלו קרסנהורקאי בכרם שיזף בנגב, 2012 (צילום: צור שיזף)

אין גוזמה באמירה שבמקרים נדירים יצירת סופר החריג מכל בחינה באיכות כתיבתו זוכה לתהודה המגיעה לה. כתיבה יוצאת דופן עלולה לעורר לא רק קנאת סופרים והשתלחות מבקרים, אלא גם צרות עין ותסכול בקרב אנשים המתיימרים להבין הכל. למרות זאת, בחדשה על זכיית הסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי בפרס נובל לספרות לשנת 2025 לא היה בעיניי שום דבר מפתיע, כי למן ראשית קריאתי בספריו עוררה בליבי יצירתו התפעלות ויראת כבוד, הערכה ואף הערצה.

לאסלו קרסנהורקאי - בדומה לסופר הונגרי קודם שזכה בפרס, ניצול השואה אימרה קרטס, אולם גם בשונה ממנו - הוא עוף נדיר ויוצר מיוחד במינו מכל בחינה אפשרית. כתיבתו פורצת תדיר את מחסומי השפה ומסרבת לציית לפקודות התחביר. היא מצטיינת בריבוי משלבים, בעושר לשוני יוצא מגדר הרגיל וביכולת להביט במציאות כפי שהיא ולהתייחס אליה מכל זווית ראייה אפשרית. כל ספר שכתב קרסנהורקאי הוא עולם בפני עצמו. כל פן המתגלה באחת מיצירותיו פותח צוהר לאינספור תובנות עשירות ומעשירות בקשר למורכבות הקיום האנושי. במבט שטחי אפשר תמיד לגלות בספריו עלילות מרתקות הטומנות בחובן התחלה, אמצע וסוף, גם אם סדר רכיבי העלילה כולל תמיד יסודות מפתיעים ותהפוכות מדהימות. אולם קריאה מעמיקה יותר בכל יצירה ויצירה מגוללת בפני קוראיה רבדים מורכבים, המסרבים לצבוע את האמת ואת המציאות רק בשחור ובלבן. משום כך גם אין ביצירה זאת נכונות ללכת בתלם, להתגייס לטובת מחנה כזה או אחר, ולא כל שכן לא כניעה לאפשרות לזייף ולסלף את ריבוי פניו של העולם המורכב לצורך הצגת צד כזה או אחר כטוב בלבד או כרע בלבד.

המשך קריאה