כשהייתי צעיר התלבטתי מאוד אם ללמוד ספרות או ארכיטקטורה. בסוף החלטתי ללמוד ארכיטקטורה, בפריז. אך רצה הגורל וכבר ביום הראשון שלי בבית הספר לארכיטקטורה, בבחינה בצרפתית שעשו לסטודנטים הזרים, פגשתי לראשונה בטקסט של ז׳ורז׳ פרק. זה היה ״החדר״, טקסט קצר מתוך ספר ששנים רבות אחר כך אוציא בעברית תחת הכותרת ״חלל וכו׳: מבחר מרחבים״. אין מה לומר, נפלתי ברשת. מאז המשכתי לקרוא את ז׳ורז׳ פרק ואני ממשיך לדלג בין הספרות והארכיטקטורה. כשעמית ואני ייסדנו כמה שנים אחר כך את הוצאת בבל, זה היה בין השאר כדי שסוף סוף יהיה בית בעברית לספריו של ז׳ורז׳ פרק ובראשם ליצירת המופת הגדולה שלו, ״החיים הוראות שימוש״ שיצא ב-2005 בתרגומו של עידו בסוק.
כאדריכל, תמיד היה לי עניין מיוחד ב״החיים הוראות שימוש״ והעניין הזה ללא ספק משקף את העניין העמוק שהיה לז׳ורז׳ פרק עצמו בארכיטקטורה, במרחב ובעיר. זהו בראש ובראשונה ספר על בניין, בניין מגורים דמיוני במספר 11 של רחוב סימון-קרובליה הדמיוני שברובע ה-17 בפריז. הספר הזה, כמו שהצרפתים נוהגים לומר, הוא גדול כמו בניין, וכמו בניין הוא תולדה של פרויקט, של תכנון ושל תהליך עבודה ואפשר לחוות אותו בכמה קני מידה ולהתבונן בו במגוון דרכים.
בסדרת המפגשים הזאת נערוך היכרות עם הספר ועם הבניין, נתוודע לכמה מהסיפורים שבין דפיו, נשתמש בכמה מהמפתחות שלו וננצל כמה אפשרויות לשיטוט בין דפיו ומרחביו. בקיצור, נלמד להתגורר בו, להשתמש בו.
שרון רוטברד מתארח במועדון הסקרנות ומעביר סדרת הרצאות מקוונות על ״החיים הוראות שימוש״ וז׳ורז׳ פרק. לפרטים באתר מועדון הסקרנות
ערב שיוקדש לאחד היסודות הפלאיים והמסתוריים ביותר בעולם. במהלך הערב נתבונן בקשר הקדמוני שלנו עם כוח היצירה שממנו הגיחו החיים, מהזמן העמוק, לפני 4 מיליארד שנה - עד ימינו אנו. מור קדישזון וד"ר רחל גוטסמן ישוחחו על נהרות ונחלים בהיסטוריה הים תיכונית מזווית מיתית, היסטורית ופואטית.
מבקרי "הארץ" ממליצים על היצירות שכדאי לחפש בדוכני שבוע הספר: אביגדור פלדמן ממליץ על ״הנכד״, אדם רז ממליץ על ״היסטוריון בעזה״, שירין פלאח סעב על "חיים אחרים משלי”, שלי קרן על "אימפריית הסימנים”.
