ארז שוייצר / המשפחה הריקה: קולם טובין נותר מתבונן עדין באדם, המאמין בטוב שבו

04.04.2018

צילום: אלינור קרוצ׳י

אשה נושאת עמה סוד, פרשיית אהבים שניהלה אי אז בצעירותה, בעודה נשואה לגבר רב יחס, שיחסיה עמו נטולי תשוקה. שנים לאחר מכן, לאחר אותה "הזדמנות יחידה שתהיה לה אי פעם לחבור אל היופי", כשכבר "שום דבר מוצק או ודאי לא נותר ממנה", אותה אשה, והיא כבר אלמנה, פוגשת במקרה את הסופר הנרי ג'יימס. הדחף להשאיר בעולם עדות כלשהי לרגע המפעים בחייה גורם לה ללחוש באוזניו סיפור — לא את סיפורה שלה, אלא סיפור דמיוני על פרשיית אהבים בין אשת כומר טרייה לגבר זר.
ג'יימס כותב ביומנו הערה קצרה על סיפורה זה, אנקדוטה העשויה לשמש בידו חומר לפיתוח יצירה ספרותית משלו. ככל הידוע, יצירה זו לא נכתבה מעולם, ואולם אותה הערה קצרה ביומנו, על הפרשייה שהיתה או לא היתה, לכדה את תשומת לבו של הסופר האירי הנפלא קולם טובין והולידה את הסיפור הפותח את "המשפחה הריקה", אסופה ערוכה היטב מסיפוריו הקצרים, שתורגמה באחרונה לעברית.
יסודותיו של הסיפור הזה — תשוקה חבויה, סטייה עדינה מן הסדר החברתי, מסע בנופי זיכרון אישי ותרבותי, מלנכוליה דקה, ומפגש לא צפוי, מפתיע תמיד, עם יופי, המעניק איזה ערך לחיים — כל אלה הם מהמאפיינים הקבועים בכתיבתו של טובין. ואולם, אין די בהצבעה עליהם כדי לתאר את יופייה, את עדינותה ואת כוחה להחזיר את האמונה בספרות ריאליסטית, אשר פשטותה עומדת ביחס הפוך כמעט לכוחה להניע את הנפש.
עם קצת מזל, מתחשק לומר — בתמימות לא מעשית — עם קצת מזל ויחסי ציבור, ספריו של טובין היו נהפכים לתופעת רב מכר ענקית כסיפוריה הנפוליטניים של אלנה פרנטה. לא שיש דמיון רב בין סגנונם של השניים, ובוודאי לא בין הנופים האיטלקיים שטופי השמש של פרנטה ובין הנופים האיריים האפרוריים, מכוסי הערפל הקריר, של טובין, ובכל זאת, איזו איכות חמקמקה, חשובה, משותפת להם: הם ממכרים. מי שנתפש לספריו של טובין אינו יכול להרפות מהם ומבקש להתערסל עוד ועוד במוזיקה היפהפייה של שפתו.




פוסטים נוספים ב בלוג

״לא צריך להיות נחמדים בעולם״ - ניר רצ׳קובסקי משוחח עם מישל וולבק, במוסף ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות
״לא צריך להיות נחמדים בעולם״ - ניר רצ׳קובסקי משוחח עם מישל וולבק, במוסף ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות

06.05.2025

קצת מפחיד להתקשר למישל וולבק. תירגמתי שניים מספריו אבל אף פעם לא דיברתי איתו, וגם אם שמעתי שבאופן אישי הוא אדם עדין וחביב, קשה להשתחרר מהתדמית של ה'אַנפַנט טֶריבּל' של הספרות הצרפתית ב-30 השנים האחרונות: גאון ארסי, פרובוקטור, מיזוגן, בלתי צפוי, ואני מזמין את שונאיו ומעריציו להוסיף את שאר התוויות החביבות עליהם, שכנראה יהיו כולן נכונות ושגויות בה-במידה.
אני מחייג את המספר ומקווה שרעשי הבנייה מהתמ"א הסמוך לא יפריעו מדי לשיחה. וולבק עונה מיד ופותח בהתנצלות על רעשי השיפוצים שיש כרגע בבניין שלו בפריז. ובכל זאת, איכשהו, העבודות נאלמות דום לשעה ואנחנו מצליחים לנהל שיחה שקטה בלי הפרעות. לרגעים, נדמה לי, כמעט שקטה מדי: בדיבור וולבק פחות עולץ ונשכני מאשר בפרוזה ובמאמרים שלו, מהורהר, מהסס, לא מרבה באמירות נחרצות. ואולי משהו התרכך בסופר, שבשנה הבאה ימלאו לו 70 (לפחות לפי אחת הגרסאות, שכן בכוונה טיפח עמימות סביב גילו)? גם ברומן האחרון שלו, "לחסל", יש לפעמים תחושה כזו, ועוד אחזור לכך בהמשך.

 

המשך קריאה

פרס ירושלים 2025 יוענק למישל וולבק
פרס ירושלים 2025 יוענק למישל וולבק

20.04.2025

הסופר והמשורר הצרפתי מישל וולבק יקבל את פרס ירושלים לספרות לשנת 2025 במסגרת פורום הספר הבינלאומי שיתקיים במאי הקרוב. הפרס היוקרתי, המוענק על ידי ראש העיר ירושלים אחת לשנתיים, נחשב לאחד הפרסים הספרותיים החשובים בעולם. בין הזוכים בו בעבר: חורחה לואיס בורחס, אז'ן יונסקו, סימון דה בובואר, מילן קונדרה, סוזן סונטג, ג'ון מקסוול קוטזי, איסמעיל קאדרה, קרל אוּבֶה קְנַאוּסְגוׁרְד, ג'ויס קרול אוטס ואחרים.

חבר השופטים שכלל את חוקר הספרות פרופ׳ גור זיק, מבקר הספרות ד״ר אריק גלסנר וחוקרת הספרות גב׳ בלהה בן אליהו בחר פה אחד במישל וולבק בשל היותו "סופר רדיקלי" בעל "כישרון מוסרי", המעז לעסוק "בהיבטים הבסיסיים והמהותיים ביותר של הקיום האנושי". 

הנה נימוקי חבר השופטים להענקת הפרס:

המשך קריאה

ארונדהטי רוי / מתוך ״הדוקטור והקדוש״
ארונדהטי רוי / מתוך ״הדוקטור והקדוש״

03.04.2025

 בהימראו ראמג׳י אמבדקר (1891-1956), בן לקאסטת מָהָאר האסורה בנגיעה ואחד המשפטנים המזהירים בדורו, היה שר המשפטים הראשון של הודו ועמד בראש הוועדה לניסוח החוקה. אמבדקר היה מבקרה החריף ביותר של שיטת הקאסטות המושרשת בהינדואיזם. בשונה מיריבו המר מהטמה גנדהי, שהכיר בפגמיה של השיטה אך העדיף אותה על שיטת המעמדות המערבית, הוא הטיף לחיסולה המוחלט, גם במחיר חיסולה של הדת ההינדואית שעליה ועל כתביה היא מתבססת.

הנה הקטע הפותח של המסה הארוכה שכתבה עליו הסופרת ארונדהטי רוי, ״הדוקטור והקדוש״. המסה מופיעה בלווית תרגום ספרו הקלאסי של אמבדקר ״חיסול הקאסטות״ שראה אור בבבל בספטמבר 2023, ערב המלחמה.

החודש, ב-14 באפריל, ימלאו 134 שנים ללידתו של האיש יוצא הדופן הזה. 

המשך קריאה