אסתר זנדברג / תשכחו כל מה שלמדתם על אדריכלות

29.11.2018

אסתר זנדברג / תשכחו כל מה שלמדתם על אדריכלות

ספר שכותרתו "101 דברים שלמדתי בבית ספר לארכיטקטורה" חשוד מראש בשרלטנות או ביומרה חסרת כיסוי. אחרי הכל, מקצוע האדריכלות מחשיב את עצמו הרבה יותר מאשר מאה ומשהו דברים שמלמדים איך לעשות מה. דורות של אדריכלים והוגים קשרו לו תארים רומנטיים — "מוזיקה שקפאה", "צורה טהורה של הרוח", "אם כל האמנויות" ומה לא — והרעיפו עליו תלי תלים של הסברים מפותלים.
ומול כל זה צץ לו פתאום מדריך, או אם תרצו ספר מתכונים או טיפים, המבקש להיכנס בדלת האחורית למגדל השן. כמי שמתבוננת במקצוע זה שנות דור מהצד הלעומתי של המתרס, הספר שכתב האדריכל האמריקאי מתיו פרדריק ויצא לאור בימים אלה בתרגום לעברית (הוצאת בבל) עורר סקרנות, והפתיע.
הוא לא נטול מגרעות. הוא נכתב כבר לפני כעשור וכיום הוא מיושן מעט ושמרני. הוא לוקה פה ושם בקלישאות ובעצות אצבע בגרוש. אבל מנגד הוא חתרני בדרכו. מסיר מעל המקצוע שכבות של קשקשת מיותרת. מדבר בגובה העינים גם למי שאינו מתעתד לחבוש את ספסל לימודי האדריכלות ועשוי לסייע לאנשים שמתעניינים בה להבין ממה מורכב המקצוע שבונה להם בתים, רחובות, ערים, לא תמיד בהצלחה גדולה מדי. אולי יגלו יתר מעורבות בנעשה סביב.
ספר המתכונים שכתב פרדריק הוא ידידותי למשתמש וממדיו בלתי מבהילים יחסית לספרי אדריכלות. הוא ערוך בזוגות ממוספרים של מתכון ומולו איור זעיר בסגנון ילדותי הממחיש את המסר. רוח המחבר מומחשת להפליא בטיפ המסביר בלי כחל וסרק ש"אם אינכם יכולים להסביר את הרעיונות שלכם לסבתא שלכם במושגים שהיא מבינה, אתם לא בקיאים מספיק בנושא שלכם", וכל מלה נוספת מיותרת.
בעבור פרדריק הצגת הפרויקט חשובה כמעט כמו התוכן, במחשבה שהאדריכלות צריכה להנגיש את עצמה לשאר האנושות. "צאו מהכלל אל הפרט", ממליץ פרדריק בתוקף "הציגו את הרעיון ואת התפישה הכללית ולעולם אל תתחילו במשפט 'אז נכנסים פנימה מכאן, דרך הדלת הראשית' — אלא אם כן אתם רוצים להרדים את הקהל שלכם". כך פרדריק, וכך יהנהן אחריו כל מי שצבר קילומטראז' של פרזנטציות מתישות ללא מוצא. "תצוגה גרפית טובה עומדת במבחן שלושת המטרים", הוא מתעקש. או במלים אחרות, ממרחק גדול מדי ייראה כל פרויקט כמו תצלום מטושטש של פני הירח, סתום ולא מפוענח.
באמצעות שני איורים אלמנטריים ובתמיכה של כ–100 מלים בלבד פרדריק משכיל להסביר ולהמחיש את ההבדל המהותי שבין פרוור לבין עיר ומתמצת בכך ספרות ענפה על תכנון עירוני וניו אורבניזם — שבכל זאת רצוי לקרוא בה. בניינים פרווריים, הוא כותב, "הם עצמים המוצבים בחופשיות בתוך חלל", ומסביר בפשטות כמעט מעצבנת אילו בניינים עירוניים "נותנים צורה לחלל". בפרוור, "החלל הוא תוצר לוואי מקרי". בעיר, הנחת היסוד היא הפוכה, "צורת הבניין משנית לצורת החלל הציבורי".




פוסטים נוספים ב בלוג

נוית בראל / קריאה מתישה: על ״היסטוריון בעזה״ מאת ז׳אן-פייר פיליו (ספרות ותרבות, ידיעות אחרונות)
נוית בראל / קריאה מתישה: על ״היסטוריון בעזה״ מאת ז׳אן-פייר פיליו (ספרות ותרבות, ידיעות אחרונות)

05.06.2026

יש ספרים שכדאי לקרוא כי הם מספרים לך משהו שאינך יודעת, ויש ספרים שכדאי לקרוא דווקא כי הם מאלצים אותך לדעת. הספר 'היסטוריון בעזה' של ז'אן פייר פִילְיוּ, פרופסור צרפתי בן 63 מאוניברסיטת סיאנס פו שבפריז, שהקדיש את הקריירה המחקרית שלו ללימודי המזרח התיכון, שייך לקטגוריה השנייה.
במשך חודש ושלושה ימים, מדצמבר 2024 ועד ינואר 2025, השתלב פיליו במשלחת של הארגון ההומניטרי הבינלאומי 'רופאים ללא גבולות', וחי במה שקרוי "האזור ההומניטרי" שבדרום רצועת עזה. ספרו הוא תוצר השהות הזאת. זהו יומן עיוני, היסטורי ובעיקר חווייתי, שמשלב בין זיכרונות אישיים, סקירות גיאו-פוליטיות ותיעוד מצמרר של חיי היומיום תחת מצור ולחימה. דווקא מי שמתעקש, אחוז נקם, לטעון שאין חפים מפשע בעזה, כדאי שיתעמת עם עדותו של פיליו, שנכתבה בכל חומרת הרחמים, אם להשתמש בצירוף של המשורר יהודה עמיחי.

המשך קריאה

מה אומרים המים: מחשבות על נוזל החיים
מה אומרים המים: מחשבות על נוזל החיים

04.06.2026

ערב שיוקדש לאחד היסודות הפלאיים והמסתוריים ביותר בעולם. במהלך הערב נתבונן בקשר הקדמוני שלנו עם כוח היצירה שממנו הגיחו החיים, מהזמן העמוק, לפני 4 מיליארד שנה - עד ימינו אנו. מור קדישזון וד"ר רחל גוטסמן ישוחחו על נהרות ונחלים בהיסטוריה הים תיכונית מזווית מיתית, היסטורית ופואטית.

המשך קריאה

ספרי בבל ברשימת 40 הספרים הטובים של השנה החולפת של עיתון הארץ
ספרי בבל ברשימת 40 הספרים הטובים של השנה החולפת של עיתון הארץ

03.06.2026

מבקרי "הארץ" ממליצים על היצירות שכדאי לחפש בדוכני שבוע הספר: אביגדור פלדמן ממליץ על ״הנכד״, אדם רז ממליץ על ״היסטוריון בעזה״, שירין פלאח סעב על "חיים אחרים משלי”, שלי קרן על "אימפריית הסימנים”.

המשך קריאה