אני שונא אותם, אני שונא כל אחד מהם

08.02.2018

אני שונא אותם, אני שונא כל אחד מהם

״התענוג הקתרטי בקריאת הספר הזה הוא עצום. זה לא מפתיע, זה תומס ברנהרד; כלומר, עוד ספר של תומס ברנהרד, שהוא עוד פרק במונולוג המתמשך שהוא היצירה הברנהרדית, שהיא בעצם כמעט תמיד אותו מונולוג עצמו - מונולוג זועם, שוצף, עתיר חזרות ווריאציות, כלומר מוזיקלי, מהפנט, משחרר. המונולוג הברנהרדי שהוא אחת התופעות הספרותיות החשובות של המחצית השנייה של המאה ה־20.״
אריק גלסנר כותב על ספרו של תומס ברנהרד ״לחטוב עצים״, 7 לילות, ידיעות אחרונות. ומנסה להבין את מקור קסמו של הסופר האוסטרי הזועם: ״מהי מהות הכוח של הספרות הזאת? אפשר לדבר על הווירטואוזיות המוזיקלית של הטקסט הברנהרדי. אפשר להתמקד בניתוח טקסטואלי מדוקדק של הרומן. אבל כדאי לחשוב קודם כל על מהות הכישרון הספרותי כפי שהציג אותה מישל וולבק באופן קולע מפי גיבור ספרו 'כניעה': "כמו הספרות, המוזיקה יכולה לעורר ריגוש, מהפך רגשי, עצבות או אקסטזה מוחלטת; כמו הספרות, הציור יכול להוליד היקסמות, להטיל מבט חדש בעולם. אבל רק הספרות יכולה להעניק לכם אותה תחושה של מגע עם נפש אנושית אחרת, עם הכוליות של אותה נפש, על חולשותיה ומעלותיה, על מגבלותיה, על קטנותה, על קיבעונותיה, על אמונותיה; על כל מה שמרגש אותה, שמעניין אותה, שמלהיב או דוחה אותה (...) ליפי הסגנון, למוזיקליות של המשפטים יש חשיבות משלהם; אי־אפשר להמעיט בחשיבות עומק המחשבה של מחבר, במקוריות רעיונותיו; אבל מחבר הוא בראש ובראשונה בן אנוש שנוכח בספריו (...) ספר שאוהבים, הוא לפני הכל ספר שאוהבים את מחברו, שרוצים לפגוש אותו, שרוצים להעביר איתו את הזמן". ברנהרד הוא אישיות שנוכחת באופן מלא בספריו. וזו אישיות מובחנת ומעניינת שאתה (או לפחות אני) רוצה לפגוש.״
(למאמר המלא ב״ידיעות אחרונות״: https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5078452,00.html )




פוסטים נוספים ב בלוג

נוית בראל / קריאה מתישה: על ״היסטוריון בעזה״ מאת ז׳אן-פייר פיליו (ספרות ותרבות, ידיעות אחרונות)
נוית בראל / קריאה מתישה: על ״היסטוריון בעזה״ מאת ז׳אן-פייר פיליו (ספרות ותרבות, ידיעות אחרונות)

05.06.2026

יש ספרים שכדאי לקרוא כי הם מספרים לך משהו שאינך יודעת, ויש ספרים שכדאי לקרוא דווקא כי הם מאלצים אותך לדעת. הספר 'היסטוריון בעזה' של ז'אן פייר פִילְיוּ, פרופסור צרפתי בן 63 מאוניברסיטת סיאנס פו שבפריז, שהקדיש את הקריירה המחקרית שלו ללימודי המזרח התיכון, שייך לקטגוריה השנייה.
במשך חודש ושלושה ימים, מדצמבר 2024 ועד ינואר 2025, השתלב פיליו במשלחת של הארגון ההומניטרי הבינלאומי 'רופאים ללא גבולות', וחי במה שקרוי "האזור ההומניטרי" שבדרום רצועת עזה. ספרו הוא תוצר השהות הזאת. זהו יומן עיוני, היסטורי ובעיקר חווייתי, שמשלב בין זיכרונות אישיים, סקירות גיאו-פוליטיות ותיעוד מצמרר של חיי היומיום תחת מצור ולחימה. דווקא מי שמתעקש, אחוז נקם, לטעון שאין חפים מפשע בעזה, כדאי שיתעמת עם עדותו של פיליו, שנכתבה בכל חומרת הרחמים, אם להשתמש בצירוף של המשורר יהודה עמיחי.

המשך קריאה

מה אומרים המים: מחשבות על נוזל החיים
מה אומרים המים: מחשבות על נוזל החיים

04.06.2026

ערב שיוקדש לאחד היסודות הפלאיים והמסתוריים ביותר בעולם. במהלך הערב נתבונן בקשר הקדמוני שלנו עם כוח היצירה שממנו הגיחו החיים, מהזמן העמוק, לפני 4 מיליארד שנה - עד ימינו אנו. מור קדישזון וד"ר רחל גוטסמן ישוחחו על נהרות ונחלים בהיסטוריה הים תיכונית מזווית מיתית, היסטורית ופואטית.

המשך קריאה

ספרי בבל ברשימת 40 הספרים הטובים של השנה החולפת של עיתון הארץ
ספרי בבל ברשימת 40 הספרים הטובים של השנה החולפת של עיתון הארץ

03.06.2026

מבקרי "הארץ" ממליצים על היצירות שכדאי לחפש בדוכני שבוע הספר: אביגדור פלדמן ממליץ על ״הנכד״, אדם רז ממליץ על ״היסטוריון בעזה״, שירין פלאח סעב על "חיים אחרים משלי”, שלי קרן על "אימפריית הסימנים”.

המשך קריאה