״לא צריך להיות נחמדים בעולם״ - ניר רצ׳קובסקי משוחח עם מישל וולבק, במוסף ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות

06.05.2025

״לא צריך להיות נחמדים בעולם״ - ניר רצ׳קובסקי משוחח עם מישל וולבק, במוסף ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות

הראיון מתקיים לרגל הגעתו הצפויה של וולבק לישראל כדי לקבל את פרס ירושלים היוקרתי כחלק מפורום הספר הבינלאומי. האירוע יתקיים במשכנות שאננים לצד פסטיבל הסופרים והסופרות הבינלאומי בתמיכת קרן ירושלים, שבו הוא מתארח. בנוסף ישתתף באירועים שונים במוזיאון תל-אביב ובחנות הספרים רידינג. אכן, עם כל הכבוד לפרס הנובל של אנני ארנו, אין כמעט מי שיחלוק על כך שוולבק הוא הסופר הצרפתי החשוב ביותר של דורנו, ובפער משמעותי מכל האחרים. אין ספק שבעולם שמחוץ לצרפת הוא המוּכָּר (והמוֹכֵר) ביותר, וישראל היא אחת המדינות שבהן הוא מצליח ונקרא במיוחד. כבר בתחילת אפריל אזלו הכרטיסים לערב בפסטיבל, שבו ישוחח איתו מבקר הספרות אריק גלסנר. שלא כרוב הסופרות והסופרים הצרפתים, יצירתו של וולבק זמינה לקהל הישראלי בעברית כמעט בשלמותה. שרון ועמית רוטברד, בעלי הוצאת בבל, גילו אותו עוד בראשית דרכו, לפני ההצלחה הפנומנלית של 'החלקיקים האלמנטריים' ב-1998, ומאז ראו אור בהוצאתם כמעט כל ספרי הפרוזה והמסות שלו, וגם מבחר משירתו.

גם מעבר להצלחה המסחרית, נדמה שלישראלים יש יחס מיוחד לוולבק, והיחס הזה הוא הדדי. בתצלום אחד, מהימים שאחרי 7 באוקטובר, נראה קובץ המסות המוקדם שלו "להישאר בחיים" מונח כמעט ללא פגע על שולחן מפוחם בבית שרוף בקיבוץ בארי. וולבק, שקיבל את התצלום מקורא ישראלי, ענה לו: "תחושתי הראשונה הייתה לראות בכותרת ספרי אירוניה אפלה, אבל אפשר לראות בתצלום הזה גם מסר של תקווה". בביקורו מתכנן וולבק לבקר גם בבארי.
אתה מגיע בקרוב לישראל. ביקרת כאן כבר פעמיים לפני יותר מעשור, אבל ישראל של אחרי 7 באוקטובר היא מדינה שונה. עם אילו רגשות אתה מגיע? למה אתה מצפה? "האמת היא שאני מצפה למשהו די מסוים... אני לא יכול לומר שהבנתי על מה חלק גדול מהישראלים באים בטענות לממשלה שלהם. אני לא אומר שהם טועים או צודקים, רק שאני לא יודע".
וולבק לא שש לדבר על ישראל, וממהר להסיט את הדיון לצרפת ולדברים שאמר חודשיים אחרי הטבח בראיון לתמר שבק, בעיתון זה: "אמרתי אז שאני המום מהתגובה בצרפת. זה מפלצתי. מפלצתי שבמקום להפגין סולידריות וחמלה, יש התרבות של המעשים האנטישמיים. זה בלתי נתפס. אני זוכר שבראיון ההוא אמרתי משהו בסגנון, אם הייתי סופר אמיץ הייתי הולך ומדבר עם הצעירים השמאלנים האנטישמים. אני לא סופר אמיץ, ושנה אחר כך עדיין לא עשיתי זאת. זה משהו שאני באמת לא מבין, ושממש מפחיד אותי, בצרפת".
וזה עדיין כך? "כן, הסטטיסטיקות מראות שזה בכלל לא נחלש. ובכלל, זה לא רק בצרפת. באמת יש פה משהו שאני לא מצליח לתפוס".
ולדעתך זו אנטישמיות, או אנטי-ישראליות? "יש אנשים שיכולים לעשות את ההבחנה, אבל לא הרבה. רוב הזמן זו כן אנטישמיות... האנשים לא ממש מבינים את המצב, ומהר מאוד זה מוביל לאנטישמיות חד וחלק".
נוצר בצרפת מצב מוזר שבו האנטישמים המסורתיים, אם אפשר לומר כך, החליפו צד והם התומכים הגדולים של ישראל. "זה לא לגמרי נכון. אנשים לא מספיק מבינים שהחזית הלאומית (המפלגה שייסד לה-פן האב) לא מושתתת על געגועים לווישי, אלא על געגועים לאלג'יריה הצרפתית. מי שאינם צרפתים אינם מעריכים מספיק את המשמעות שהייתה לאלג'יריה עבור צרפת. מיליון איש הוחזרו בברוטליות לצרפת. גורשו מאלג'יריה. הרבה מאוד אנשים. ומלכתחילה החזית הלאומית הייתה הרבה יותר אנטי-מוסלמית, אנטי-ערבית, מאשר אנטישמית. כך שזה לא עד כדי כך מפתיע. הדברים לא מאוד השתנו".
אם כבר אלג'יריה, מה דעתך על עניין בּוּאַלֶם סנסל (סופר אלג'יראי שנמנה עם החשובים בסופרים כותבי הצרפתית כיום, ובשל ביקורתו על המשטר נכלא בשנה שעברה)? איך זה שצרפת לא מצליחה להביא לשחרורו? "זו פחדנות. חוסר נחישות".






פוסטים נוספים ב בלוג

שני דרורים במגדלור
שני דרורים במגדלור

01.07.2026

מפגש ספרותי ולשיחה עם דרור משעני ודרור בורשטיין, לרגל צאת ספריהם החדשים, הזדמנות לפני אחרונה (אחוזת בית, 2026) והנכד (בבל, 2026).

יום חמישי | 2.7.26 | 19:00

דרור משעני ודרור בורשטיין נפגשו לראשונה לפני שלושים שנה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. הם רצו ללמוד ספרות. לא היו להם תוכניות לכתוב ספרים. בשיחה לרגל צאת ספריהם החדשים, ישוחחו שני הדרורים על מה שהתגלה להם בשיעורי הספרות ההם, על בלשים ועל חרקים, על חולון ועל נתניה, ועל אפשרות הכתיבה היום.

המשך קריאה

ערב סיפורי מים בהנחיית מור קדישזון
ערב סיפורי מים בהנחיית מור קדישזון

30.06.2026

 אם רק נטה אוזן, נחדד את הקשב ונעניק לעולם מעט מתשומת לבנו, הוא כבר יספר לנו את סיפוריו.

לכבוד התערוכה "התיבה" ולרגל צאתו לאור של הספר "אוצר המים" בעריכת מור קדישזון, נתכנס להעניק מתשומת לבנו לסיפורי המים. נספר על טכניקות קדומות של אריגת מים ועץ שמגבירות מערכות חיים מזה כמה מיליוני שנים, נספר על שיקום נחלים במציאות שהולכת ובונה עוד ועוד ערים מיום ליום, ונספר על שפת המים בארצות הקור לעומת שפתם בארצות החום. 


המשך קריאה

אודי בן-סעדיה / קראתי את הספר הזה בלילה אחד ושכחתי לנשום. לא הצלחתי להרפות ממנו (וואלה)
אודי בן-סעדיה / קראתי את הספר הזה בלילה אחד ושכחתי לנשום. לא הצלחתי להרפות ממנו (וואלה)

16.06.2026

"הנכד" של דרור בורשטיין הוא נובלה של 155 עמודים בלבד, שמתחת לעטיפה המשפחתית האינטימית מסתתרת בה התגוששות אלימה ובלתי פוסקת בין יצירה לכיליון, בין חסד לאכזריות. התוצאה היא אחד הספרים הישראליים הנדירים שמצליחים להחזיק את שני הקטבים מבלי לפרק את המתח ביניהם. 


המשך קריאה