הראיון מתקיים לרגל הגעתו הצפויה של וולבק לישראל כדי לקבל את פרס ירושלים היוקרתי כחלק מפורום הספר הבינלאומי. האירוע יתקיים במשכנות שאננים לצד פסטיבל הסופרים והסופרות הבינלאומי בתמיכת קרן ירושלים, שבו הוא מתארח. בנוסף ישתתף באירועים שונים במוזיאון תל-אביב ובחנות הספרים רידינג. אכן, עם כל הכבוד לפרס הנובל של אנני ארנו, אין כמעט מי שיחלוק על כך שוולבק הוא הסופר הצרפתי החשוב ביותר של דורנו, ובפער משמעותי מכל האחרים. אין ספק שבעולם שמחוץ לצרפת הוא המוּכָּר (והמוֹכֵר) ביותר, וישראל היא אחת המדינות שבהן הוא מצליח ונקרא במיוחד. כבר בתחילת אפריל אזלו הכרטיסים לערב בפסטיבל, שבו ישוחח איתו מבקר הספרות אריק גלסנר. שלא כרוב הסופרות והסופרים הצרפתים, יצירתו של וולבק זמינה לקהל הישראלי בעברית כמעט בשלמותה. שרון ועמית רוטברד, בעלי הוצאת בבל, גילו אותו עוד בראשית דרכו, לפני ההצלחה הפנומנלית של 'החלקיקים האלמנטריים' ב-1998, ומאז ראו אור בהוצאתם כמעט כל ספרי הפרוזה והמסות שלו, וגם מבחר משירתו.
הסופר מישל וולבק והארכיטקט והמאייר לואי פייאר התארחו בחנות הספרים רידינג לאירוע בשיתוף המכון הצרפתי של תל אביב. כמובטח, וולבק ופייאר שוחחו עם הקוראים על המפה, על הטריטוריה ועל כל השאר, ירדו איתם למקלט כשהיתה אזעקה, שתו הרבה יין וחתמו על הרבה ספרים. את הדיון הנחה שרון רוטברד יחד עם המתרגמת רמה איילון שתרגמה מצרפתית לעברית ולהיפך. תודה לאנשי אתר ״עברית״ שתיעדו את האירוע.
הסופר והמשורר הצרפתי מישל וולבק יקבל את פרס ירושלים לספרות לשנת 2025 במסגרת פורום הספר הבינלאומי שיתקיים במאי הקרוב. הפרס היוקרתי, המוענק על ידי ראש העיר ירושלים אחת לשנתיים, נחשב לאחד הפרסים הספרותיים החשובים בעולם. בין הזוכים בו בעבר: חורחה לואיס בורחס, אז'ן יונסקו, סימון דה בובואר, מילן קונדרה, סוזן סונטג, ג'ון מקסוול קוטזי, איסמעיל קאדרה, קרל אוּבֶה קְנַאוּסְגוׁרְד, ג'ויס קרול אוטס ואחרים.
חבר השופטים שכלל את חוקר הספרות פרופ׳ גור זיק, מבקר הספרות ד״ר אריק גלסנר וחוקרת הספרות גב׳ בלהה בן אליהו בחר פה אחד במישל וולבק בשל היותו "סופר רדיקלי" בעל "כישרון מוסרי", המעז לעסוק "בהיבטים הבסיסיים והמהותיים ביותר של הקיום האנושי".
הנה נימוקי חבר השופטים להענקת הפרס:
בהימראו ראמג׳י אמבדקר (1891-1956), בן לקאסטת מָהָאר האסורה בנגיעה ואחד המשפטנים המזהירים בדורו, היה שר המשפטים הראשון של הודו ועמד בראש הוועדה לניסוח החוקה. אמבדקר היה מבקרה החריף ביותר של שיטת הקאסטות המושרשת בהינדואיזם. בשונה מיריבו המר מהטמה גנדהי, שהכיר בפגמיה של השיטה אך העדיף אותה על שיטת המעמדות המערבית, הוא הטיף לחיסולה המוחלט, גם במחיר חיסולה של הדת ההינדואית שעליה ועל כתביה היא מתבססת.
הנה הקטע הפותח של המסה הארוכה שכתבה עליו הסופרת ארונדהטי רוי, ״הדוקטור והקדוש״. המסה מופיעה בלווית תרגום ספרו הקלאסי של אמבדקר ״חיסול הקאסטות״ שראה אור בבבל בספטמבר 2023, ערב המלחמה.
החודש, ב-14 באפריל, ימלאו 134 שנים ללידתו של האיש יוצא הדופן הזה.
