״לא צריך להיות נחמדים בעולם״ - ניר רצ׳קובסקי משוחח עם מישל וולבק, במוסף ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות

06.05.2025

״לא צריך להיות נחמדים בעולם״ - ניר רצ׳קובסקי משוחח עם מישל וולבק, במוסף ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות

הראיון מתקיים לרגל הגעתו הצפויה של וולבק לישראל כדי לקבל את פרס ירושלים היוקרתי כחלק מפורום הספר הבינלאומי. האירוע יתקיים במשכנות שאננים לצד פסטיבל הסופרים והסופרות הבינלאומי בתמיכת קרן ירושלים, שבו הוא מתארח. בנוסף ישתתף באירועים שונים במוזיאון תל-אביב ובחנות הספרים רידינג. אכן, עם כל הכבוד לפרס הנובל של אנני ארנו, אין כמעט מי שיחלוק על כך שוולבק הוא הסופר הצרפתי החשוב ביותר של דורנו, ובפער משמעותי מכל האחרים. אין ספק שבעולם שמחוץ לצרפת הוא המוּכָּר (והמוֹכֵר) ביותר, וישראל היא אחת המדינות שבהן הוא מצליח ונקרא במיוחד. כבר בתחילת אפריל אזלו הכרטיסים לערב בפסטיבל, שבו ישוחח איתו מבקר הספרות אריק גלסנר. שלא כרוב הסופרות והסופרים הצרפתים, יצירתו של וולבק זמינה לקהל הישראלי בעברית כמעט בשלמותה. שרון ועמית רוטברד, בעלי הוצאת בבל, גילו אותו עוד בראשית דרכו, לפני ההצלחה הפנומנלית של 'החלקיקים האלמנטריים' ב-1998, ומאז ראו אור בהוצאתם כמעט כל ספרי הפרוזה והמסות שלו, וגם מבחר משירתו.

גם מעבר להצלחה המסחרית, נדמה שלישראלים יש יחס מיוחד לוולבק, והיחס הזה הוא הדדי. בתצלום אחד, מהימים שאחרי 7 באוקטובר, נראה קובץ המסות המוקדם שלו "להישאר בחיים" מונח כמעט ללא פגע על שולחן מפוחם בבית שרוף בקיבוץ בארי. וולבק, שקיבל את התצלום מקורא ישראלי, ענה לו: "תחושתי הראשונה הייתה לראות בכותרת ספרי אירוניה אפלה, אבל אפשר לראות בתצלום הזה גם מסר של תקווה". בביקורו מתכנן וולבק לבקר גם בבארי.
אתה מגיע בקרוב לישראל. ביקרת כאן כבר פעמיים לפני יותר מעשור, אבל ישראל של אחרי 7 באוקטובר היא מדינה שונה. עם אילו רגשות אתה מגיע? למה אתה מצפה? "האמת היא שאני מצפה למשהו די מסוים... אני לא יכול לומר שהבנתי על מה חלק גדול מהישראלים באים בטענות לממשלה שלהם. אני לא אומר שהם טועים או צודקים, רק שאני לא יודע".
וולבק לא שש לדבר על ישראל, וממהר להסיט את הדיון לצרפת ולדברים שאמר חודשיים אחרי הטבח בראיון לתמר שבק, בעיתון זה: "אמרתי אז שאני המום מהתגובה בצרפת. זה מפלצתי. מפלצתי שבמקום להפגין סולידריות וחמלה, יש התרבות של המעשים האנטישמיים. זה בלתי נתפס. אני זוכר שבראיון ההוא אמרתי משהו בסגנון, אם הייתי סופר אמיץ הייתי הולך ומדבר עם הצעירים השמאלנים האנטישמים. אני לא סופר אמיץ, ושנה אחר כך עדיין לא עשיתי זאת. זה משהו שאני באמת לא מבין, ושממש מפחיד אותי, בצרפת".
וזה עדיין כך? "כן, הסטטיסטיקות מראות שזה בכלל לא נחלש. ובכלל, זה לא רק בצרפת. באמת יש פה משהו שאני לא מצליח לתפוס".
ולדעתך זו אנטישמיות, או אנטי-ישראליות? "יש אנשים שיכולים לעשות את ההבחנה, אבל לא הרבה. רוב הזמן זו כן אנטישמיות... האנשים לא ממש מבינים את המצב, ומהר מאוד זה מוביל לאנטישמיות חד וחלק".
נוצר בצרפת מצב מוזר שבו האנטישמים המסורתיים, אם אפשר לומר כך, החליפו צד והם התומכים הגדולים של ישראל. "זה לא לגמרי נכון. אנשים לא מספיק מבינים שהחזית הלאומית (המפלגה שייסד לה-פן האב) לא מושתתת על געגועים לווישי, אלא על געגועים לאלג'יריה הצרפתית. מי שאינם צרפתים אינם מעריכים מספיק את המשמעות שהייתה לאלג'יריה עבור צרפת. מיליון איש הוחזרו בברוטליות לצרפת. גורשו מאלג'יריה. הרבה מאוד אנשים. ומלכתחילה החזית הלאומית הייתה הרבה יותר אנטי-מוסלמית, אנטי-ערבית, מאשר אנטישמית. כך שזה לא עד כדי כך מפתיע. הדברים לא מאוד השתנו".
אם כבר אלג'יריה, מה דעתך על עניין בּוּאַלֶם סנסל (סופר אלג'יראי שנמנה עם החשובים בסופרים כותבי הצרפתית כיום, ובשל ביקורתו על המשטר נכלא בשנה שעברה)? איך זה שצרפת לא מצליחה להביא לשחרורו? "זו פחדנות. חוסר נחישות".






פוסטים נוספים ב בלוג

המפה, הטריטוריה וכל השאר: מישל וולבק ולואי פייאר מתארחים ברידינג
המפה, הטריטוריה וכל השאר: מישל וולבק ולואי פייאר מתארחים ברידינג

24.05.2025

הסופר מישל וולבק והארכיטקט והמאייר לואי פייאר התארחו בחנות הספרים רידינג לאירוע בשיתוף המכון הצרפתי של תל אביב. כמובטח, וולבק ופייאר שוחחו עם הקוראים על המפה, על הטריטוריה ועל כל השאר, ירדו איתם למקלט כשהיתה אזעקה, שתו הרבה יין וחתמו על הרבה ספרים. את הדיון הנחה שרון רוטברד יחד עם המתרגמת רמה איילון שתרגמה מצרפתית לעברית ולהיפך. תודה לאנשי אתר ״עברית״ שתיעדו את האירוע.

המשך קריאה

פרס ירושלים 2025 יוענק למישל וולבק
פרס ירושלים 2025 יוענק למישל וולבק

20.04.2025

הסופר והמשורר הצרפתי מישל וולבק יקבל את פרס ירושלים לספרות לשנת 2025 במסגרת פורום הספר הבינלאומי שיתקיים במאי הקרוב. הפרס היוקרתי, המוענק על ידי ראש העיר ירושלים אחת לשנתיים, נחשב לאחד הפרסים הספרותיים החשובים בעולם. בין הזוכים בו בעבר: חורחה לואיס בורחס, אז'ן יונסקו, סימון דה בובואר, מילן קונדרה, סוזן סונטג, ג'ון מקסוול קוטזי, איסמעיל קאדרה, קרל אוּבֶה קְנַאוּסְגוׁרְד, ג'ויס קרול אוטס ואחרים.

חבר השופטים שכלל את חוקר הספרות פרופ׳ גור זיק, מבקר הספרות ד״ר אריק גלסנר וחוקרת הספרות גב׳ בלהה בן אליהו בחר פה אחד במישל וולבק בשל היותו "סופר רדיקלי" בעל "כישרון מוסרי", המעז לעסוק "בהיבטים הבסיסיים והמהותיים ביותר של הקיום האנושי". 

הנה נימוקי חבר השופטים להענקת הפרס:

המשך קריאה

ארונדהטי רוי / מתוך ״הדוקטור והקדוש״
ארונדהטי רוי / מתוך ״הדוקטור והקדוש״

03.04.2025

 בהימראו ראמג׳י אמבדקר (1891-1956), בן לקאסטת מָהָאר האסורה בנגיעה ואחד המשפטנים המזהירים בדורו, היה שר המשפטים הראשון של הודו ועמד בראש הוועדה לניסוח החוקה. אמבדקר היה מבקרה החריף ביותר של שיטת הקאסטות המושרשת בהינדואיזם. בשונה מיריבו המר מהטמה גנדהי, שהכיר בפגמיה של השיטה אך העדיף אותה על שיטת המעמדות המערבית, הוא הטיף לחיסולה המוחלט, גם במחיר חיסולה של הדת ההינדואית שעליה ועל כתביה היא מתבססת.

הנה הקטע הפותח של המסה הארוכה שכתבה עליו הסופרת ארונדהטי רוי, ״הדוקטור והקדוש״. המסה מופיעה בלווית תרגום ספרו הקלאסי של אמבדקר ״חיסול הקאסטות״ שראה אור בבבל בספטמבר 2023, ערב המלחמה.

החודש, ב-14 באפריל, ימלאו 134 שנים ללידתו של האיש יוצא הדופן הזה. 

המשך קריאה