אסתר זנדברג / תשכחו כל מה שלמדתם על אדריכלות
29.11.2018
ספר שכותרתו "101 דברים שלמדתי בבית ספר לארכיטקטורה" חשוד מראש בשרלטנות או ביומרה חסרת כיסוי. אחרי הכל, מקצוע האדריכלות מחשיב את עצמו הרבה יותר מאשר מאה ומשהו דברים שמלמדים איך לעשות מה. דורות של אדריכלים והוגים קשרו לו תארים רומנטיים — "מוזיקה שקפאה", "צורה טהורה של הרוח", "אם כל האמנויות" ומה לא — והרעיפו עליו תלי תלים של הסברים מפותלים.
ומול כל זה צץ לו פתאום מדריך, או אם תרצו ספר מתכונים או טיפים, המבקש להיכנס בדלת האחורית למגדל השן. כמי שמתבוננת במקצוע זה שנות דור מהצד הלעומתי של המתרס, הספר שכתב האדריכל האמריקאי מתיו פרדריק ויצא לאור בימים אלה בתרגום לעברית (הוצאת בבל) עורר סקרנות, והפתיע.
הוא לא נטול מגרעות. הוא נכתב כבר לפני כעשור וכיום הוא מיושן מעט ושמרני. הוא לוקה פה ושם בקלישאות ובעצות אצבע בגרוש. אבל מנגד הוא חתרני בדרכו. מסיר מעל המקצוע שכבות של קשקשת מיותרת. מדבר בגובה העינים גם למי שאינו מתעתד לחבוש את ספסל לימודי האדריכלות ועשוי לסייע לאנשים שמתעניינים בה להבין ממה מורכב המקצוע שבונה להם בתים, רחובות, ערים, לא תמיד בהצלחה גדולה מדי. אולי יגלו יתר מעורבות בנעשה סביב.
ספר המתכונים שכתב פרדריק הוא ידידותי למשתמש וממדיו בלתי מבהילים יחסית לספרי אדריכלות. הוא ערוך בזוגות ממוספרים של מתכון ומולו איור זעיר בסגנון ילדותי הממחיש את המסר. רוח המחבר מומחשת להפליא בטיפ המסביר בלי כחל וסרק ש"אם אינכם יכולים להסביר את הרעיונות שלכם לסבתא שלכם במושגים שהיא מבינה, אתם לא בקיאים מספיק בנושא שלכם", וכל מלה נוספת מיותרת.
בעבור פרדריק הצגת הפרויקט חשובה כמעט כמו התוכן, במחשבה שהאדריכלות צריכה להנגיש את עצמה לשאר האנושות. "צאו מהכלל אל הפרט", ממליץ פרדריק בתוקף "הציגו את הרעיון ואת התפישה הכללית ולעולם אל תתחילו במשפט 'אז נכנסים פנימה מכאן, דרך הדלת הראשית' — אלא אם כן אתם רוצים להרדים את הקהל שלכם". כך פרדריק, וכך יהנהן אחריו כל מי שצבר קילומטראז' של פרזנטציות מתישות ללא מוצא. "תצוגה גרפית טובה עומדת במבחן שלושת המטרים", הוא מתעקש. או במלים אחרות, ממרחק גדול מדי ייראה כל פרויקט כמו תצלום מטושטש של פני הירח, סתום ולא מפוענח.
באמצעות שני איורים אלמנטריים ובתמיכה של כ–100 מלים בלבד פרדריק משכיל להסביר ולהמחיש את ההבדל המהותי שבין פרוור לבין עיר ומתמצת בכך ספרות ענפה על תכנון עירוני וניו אורבניזם — שבכל זאת רצוי לקרוא בה. בניינים פרווריים, הוא כותב, "הם עצמים המוצבים בחופשיות בתוך חלל", ומסביר בפשטות כמעט מעצבנת אילו בניינים עירוניים "נותנים צורה לחלל". בפרוור, "החלל הוא תוצר לוואי מקרי". בעיר, הנחת היסוד היא הפוכה, "צורת הבניין משנית לצורת החלל הציבורי".