"אדם בחלל" הוא, כעדות מחברו, "ספר שנכתב בלילות". זהו ספר יוצא דופן, ייחודי, מסוג הספרים שלא מתפרסמים כאן בדרך כלל. הוא יוצר חיבור מעניין – ומפתיע במבט ראשון – בין ספרות לבין עיסוק בחלל, בכוכבים ובאסטרונומיה. זהו קובץ של רשימות קצרות שכותב איש ספרות שמגלה עניין בחלל, ומחפש את נקודות ההשקה בין שני התחומים: בורשטיין מתבונן בחלל מנקודת מבט של סופר, ומתבונן בספרות כמי שמתעניין בכוכבים. כמי שהידע שלו באסטרונומיה מוגבל, ניגשתי לספר הזה בחשש – שהתבדה ברובו. הספר אכן משופע מושגים ומונחים מתחום האסטרונומיה, אך כתיבתו של בורשטיין (שעסק בחלל כבר ברומן הראשון שלו, "אבנר ברנר") בהירה וברורה, והוא עושה מאמץ להנגיש את התחום הזה גם למי שאין לו יד ורגל בו. עיקר המאמץ בספר הזה הוא להפנות את תשומת לבם של הקוראים לקוסמוס שמעליהם, להפוך את החלל ואת הכוכבים לתחום מסקרן, שכדאי וראוי לעסוק בו.
מפגש ספרותי ולשיחה עם דרור משעני ודרור בורשטיין, לרגל צאת ספריהם החדשים, הזדמנות לפני אחרונה (אחוזת בית, 2026) והנכד (בבל, 2026).
יום חמישי | 2.7.26 | 19:00
דרור משעני ודרור בורשטיין נפגשו לראשונה לפני שלושים שנה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. הם רצו ללמוד ספרות. לא היו להם תוכניות לכתוב ספרים. בשיחה לרגל צאת ספריהם החדשים, ישוחחו שני הדרורים על מה שהתגלה להם בשיעורי הספרות ההם, על בלשים ועל חרקים, על חולון ועל נתניה, ועל אפשרות הכתיבה היום.
אם רק נטה אוזן, נחדד את הקשב ונעניק לעולם מעט מתשומת לבנו, הוא כבר יספר לנו את סיפוריו.
לכבוד התערוכה "התיבה" ולרגל צאתו לאור של הספר "אוצר המים" בעריכת מור קדישזון, נתכנס להעניק מתשומת לבנו לסיפורי המים. נספר על טכניקות קדומות של אריגת מים ועץ שמגבירות מערכות חיים מזה כמה מיליוני שנים, נספר על שיקום נחלים במציאות שהולכת ובונה עוד ועוד ערים מיום ליום, ונספר על שפת המים בארצות הקור לעומת שפתם בארצות החום.
"הנכד" של דרור בורשטיין הוא נובלה של 155 עמודים בלבד, שמתחת לעטיפה המשפחתית האינטימית מסתתרת בה התגוששות אלימה ובלתי פוסקת בין יצירה לכיליון, בין חסד לאכזריות. התוצאה היא אחד הספרים הישראליים הנדירים שמצליחים להחזיק את שני הקטבים מבלי לפרק את המתח ביניהם.
