ג'ון פון נוימן, או בשמו ההונגרי נוימן יאנוש לאיוש, נולד לקראת סוף 1903 בבודפשט התוססת של הבֶּל אֶפּוֹק, שהיתה באותה העת מרכז תרבותי עולמי ואבן שואבת לאינטלקטואלים ואמנים באופן כללי, וליהודים בפרט. ב–1910 כרבע מאוכלוסיית העיר — כולל למעלה מחצי מהרופאים, עורכי הדין והבנקאים שבה, לצד רבים מסצנת התרבות שלה —היו יהודים. ההצלחה הזאת הגיעה עם מחיר. קונספירציות שטענו כי העיר נשלטת על ידי יהודים זכו להדהוד בקרב דמויות אנטישמיות, כמו ראש העיר של וינה, קרל לואגר, שכינה את העיר בכינוי הגנאי "יודאפשט".
יאנצ'י, כפי שג'ון פון נוימן הצעיר כונה בחיבה, היה הבכור מבין שלושה בנים שנולדו למשפחה יהודית משכילה ואמידה שהתגוררה בדירה בת 18 חדרים בעיר. אביו מקס היה בנקאי ודוקטור למשפטים ששימש יועץ כלכלי לממשלת הונגריה— תפקיד שהוביל לנסיקתו המהירה במעלה הסולם החברתי. הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף הראשון אף העניק לו תואר אצולה שעובר בירושה, ואת האפשרות להוסיף את ה"פון" לשם משפחתו, בזכות "שירותיו הראויים לשבח בתחום הפיננסי" ("דרך לא מעודנת במיוחד להודות לו על כספו, ששימש למימון השתתפותה של הונגריה במלחמת העולם הראשונה", כפי שמתאר לבטוט בספרו).
כשמלאו לו עשר שנים התחיל יאנצ'י הצעיר את לימודיו בגימנסיה פאשוֹרי, בית הספר התיכון הלותרני בבודפשט ואחד מבתי הספר הטובים בעולם באותה התקופה, שם הותיר רושם עז על חבריו ללימודים. שכן כילד הוא שלט לא רק בהונגרית, אלא גם בצרפתית, גרמנית, אנגלית, יוונית עתיקה ולטינית — וכבר בגיל שש היה מסוגל להכפיל יחדיו שני מספרים בני שמונה ספרות בראשו. יוג'ין ויגנר, שלמד עמו בגימנסיה ועתיד היה להפוך לאחד מאבות הפיזיקה הגרעינית ולאחד ממשתתפי פרויקט מנהטן, העיד כי "איש מלבדו לא היה ער לגמרי".
להמשך הקריאה במוסף הארץ
ערב שיוקדש לאחד היסודות הפלאיים והמסתוריים ביותר בעולם. במהלך הערב נתבונן בקשר הקדמוני שלנו עם כוח היצירה שממנו הגיחו החיים, מהזמן העמוק, לפני 4 מיליארד שנה - עד ימינו אנו. מור קדישזון וד"ר רחל גוטסמן ישוחחו על נהרות ונחלים בהיסטוריה הים תיכונית מזווית מיתית, היסטורית ופואטית.
מבקרי "הארץ" ממליצים על היצירות שכדאי לחפש בדוכני שבוע הספר: אביגדור פלדמן ממליץ על ״הנכד״, אדם רז ממליץ על ״היסטוריון בעזה״, שירין פלאח סעב על "חיים אחרים משלי”, שלי קרן על "אימפריית הסימנים”.
