במהלך לימודיה בלונדון, מגלה מירה, דוקטורנטית ישראלית, תצלום משפחתי שבמרכזו מקס כהן, קצין יהודי ששירת במשטרה הבריטית בפלשתינה ורעייתו תרז, בת למשפחת טמפלרים. קשיים כלכליים מזמנים אותה לביתם של פיטר ולנה, זוג סוחרי עתיקות הפורש עליה חסות זמנית, אך קורותיהם של מקס כהן ורעייתו ממשיכים לרדוף אותה ומעוררים בה את התשוקה לשוטט באתרים ממשיים וכן באתרי זיכרון בניסיון לתור אחר ההיסטוריה של המרחב בארץ ישראל פלשתינה. שאלת המחקר של מירה, העוסקת בפילים לבנים באדריכלות בת זמננו, נדחקת לטובת מסע דילוגים בין עבר להווה, בין לונדון לפלשתינה, בין מונומנטים אדריכליים לרשומות מן העבר, בין מה שהיה יכול להיות לבין מה שהיה. אך כדי להשלים את הפאזל ולהבין מה עלה בגורלו של מקס, עליה להפנות את המבט גם אל הנופים הפנימיים.
פילים לבנים, ספרה הראשון של קרן שווץ, הוא רומן מעורר השתאות המהתל בחלוקה המסורתית שבין סיפורת בדויה לסיפורת לא בדויה.
כשנשאל הדלאי למה מהו לדעתו הדבר החשוב ביותר שיש ללמד ילדים, השיב: ״למדו אותם לאהוב חרקים״. עולם קטן מפנה את תשומת הלב לחייהן של שש–עשרה קבוצות חרקים, מבריומים ושפיריות ועד חיפושיות, דבורים ופרפרים. זהו מסע אל אחד המופעים המרהיבים והעתיקים...
``... בלב ההתאבדות המערבית, היה ברור שאין להם כל סיכוי.`` מישל וברונו הם אחרים למחצה. אמם זנחה אותם בילדותם מפני שהעדיפה לבלות את שנות השישים והשבעים בפעילות מינית והדוניסטית אינטנסיבית, דרך כל גלגולי התרבות האלטרנטיבית, מהתנועה ההיפית ועד לניו אייג`....
