הבקשה

מישל דבורד

ב-1516, בערוב ימיו, עוזב רב–אמן ואדריכל איטלקי נודע את ארצו ומולדתו בהזמנת מלך צרפת. מלווה בתלמידיו, הוא עושה את המסע הארוך אל התחנה הסופית של נדודיו, "הארץ האחרונה" שעל גדות הלואר. כאן יחיה עד למותו ב-1519. על הטיפול בחבורה מופקדת משרתת יעילה ומסורה וכה חרישית שהרב–אמן בקושי שם לב אליה. בין שתי הדמויות הכה שונות לכאורה, שגורלותיהן מצטלבים, נרקמים בהדרגה יחסים שעיקרם מבטים מהוסים, שתיקה המופרת פה ושם בדיבור, גניחה, זעקה או בכי, רחשים מעוררי נועם או חרדה. שיאם של היחסים בבקשה המפתיעה. בכתיבה דחוסה ומסחררת, עדינה וקסומה כאילו היתה רישום המנסה לזקק רק את המהותי, מתארת דבורד את שיבתו המעגלית המדומיינת של האמן אל ראשית ימיו דרך קשריו עם המשרתת באופן שהופך את הגלוּת לחזרה הביתה, ובדיעבד את מולדתו–ביתו לגלות. הספר זכה בפרס ז'אן ז׳יונו ב 1999- וכן בפרס הרומן הנבחר של פראנס–טלוויזיון. לספר מצורף טקסט מאיר עיניים מאת המתרגמת מיכל בן–נפתלי, "האתיות של המבט: על ספרה של מישל דֶבּורְד".

מישל דבורד (1940 — 2006) היא סופרת ומשוררת צרפתייה. לאחר שהשלימה לימודי ספרות בסורבון, עבדה כאוצרת בספריות אוניברסיטאיות בפריז, כספרנית במחלקת השאלת ספרים בגוודלופ ולבסוף כמנהלת הספרייה באוניברסיטת אורליאן. בשנת 2007 קיבלה ספריית אורליאן את העיזבון הספרותי שלה הכולל ניירות, מחברות, התכתבויות, יומנים, קבצים מודפסים בכתב יד וקבצים דיגיטליים וכן טקסטים שלא פורסמו. ב— 2016 קמה עמותת "ידידי מישל דבורד" לעידוד הקריאה והעיון בכתביה. ״הבקשה״ הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית.



 

ספרים נוספים