המושיע

יו נסבו

הימים של אמצע ינואר באוסלו הם הכי קרים בשנה. אלו גם הימים האחרונים בתפקיד של ביארנה מולר, הבוס של הארי הולה וההשגחה העליונה שלו במשטרה.
בסופם של ימים כאלה, כל מה שהארי הולה, הבלש הכי טוב ביחידה אבל גם השוטר הכי בעייתי והכי שיכור בנורווגיה, היה רוצה זה לחזור הביתה למקינטה המשומשת ולדי–וי–די ששמר לערבים כאלה בדיוק, "הכול אודות חווה", יצירת המופת של מנקייביץ', ולקוות שזה מה שיעזור לו לשכוח את רקל ולהוציא אותה מראשו. במקום זה, הוא בוחר להסתובב בנמל המכולות. לו היה מתמצא יותר בכלבים, היה אולי יודע שיש רק סוג אחד של כלבים שלעולם אינו נוהם, לא כשהוא מפוחד ולא כשהוא תוקף: כלב זכר מגזע מֶצנֶר שחור.

ב-16 בינואר, היום הכי קר בשנה, באמצע הרחוב, כמאתיים אנשים מתגודדים בחצי מעגל סביב תזמורת קטנה של צבא הישע במופע לרגל חג המולד. למשמע קול נפץ, כמה מהם מסבים את ראשיהם ומביטים בגבר במעיל הגשם. באקדח שלו. ולאחר מכן בחייל צבא הישע שחור נפער בשולי הכומתה שלו, בדיוק מתחת לאות י', ושצונח עכשיו לאחור בזרועות מתנופפות, כמו בובת תצוגה.
הפעם לוקחת החקירה את הארי הולה מתחתיות אוסלו של שנות האלפיים אל הפינות האפלות ביותר של מלחמת האזרחים ביוגוסלביה ואל זוועות המצור בווקובר ב-1991.


 

ספרים נוספים