במהלך לימודיה בלונדון, מגלה מירה, דוקטורנטית ישראלית, תצלום משפחתי שבמרכזו מקס כהן, קצין יהודי ששירת במשטרה הבריטית בפלשתינה ורעייתו תרז, בת למשפחת טמפלרים. קשיים כלכליים מזמנים אותה לביתם של פיטר ולנה, זוג סוחרי עתיקות הפורש עליה חסות זמנית, אך קורותיהם של מקס כהן ורעייתו ממשיכים לרדוף אותה ומעוררים בה את התשוקה לשוטט באתרים ממשיים וכן באתרי זיכרון בניסיון לתור אחר ההיסטוריה של המרחב בארץ ישראל פלשתינה. שאלת המחקר של מירה, העוסקת בפילים לבנים באדריכלות בת זמננו, נדחקת לטובת מסע דילוגים בין עבר להווה, בין לונדון לפלשתינה, בין מונומנטים אדריכליים לרשומות מן העבר, בין מה שהיה יכול להיות לבין מה שהיה. אך כדי להשלים את הפאזל ולהבין מה עלה בגורלו של מקס, עליה להפנות את המבט גם אל הנופים הפנימיים.
פילים לבנים, ספרה הראשון של קרן שווץ, הוא רומן מעורר השתאות המהתל בחלוקה המסורתית שבין סיפורת בדויה לסיפורת לא בדויה.
אישה נכנסת לדירתך ומתחילה להרוס את חייך. כוונותיה טובות. לראשונה צפית בה בערב "צמחונים קוראים שירה"; עמדה על הבמה ברעמת התלתלים האדירה, עיניה כלהבת מצית תכולה, גופה שרירי, גמיש, נישא, שפתיה אדומות בהתרסה, הרווח בין שיניה רק מדגיש את עוצמתה....
באותו יום, 25 באוגוסט 2015 , האירוע אינו: דוב תוקף אנתרופולוגית צרפתייה היכנשהו בהרי קמצ׳טקה. האירוע הוא: דוב ואישה נפגשים והגבולות בין שני העולמות קורסים. לא רק הגבולות הפיזיים בין אדם וחיה, שבעימות ביניהם פוערים פרצות בגופם ובראשם. זה גם...
