88.00 ₪
ב-15 באוקטובר 2007, כמה ימים לאחר שמסר למו״ל שלו כתב יד חדש שכותרתו "התאבדות", נמצא אדואר לווה תלוי בביתו. הוא הותיר אחריו ערימה של מכתבים מפורטים שיועדו לבת–זוגו ולחבריו. הספר ראה אור ב-2008, כמה חודשים אחרי מותו. ״התאבדות״ הוא מונולוג הכתוב בגוף שני ופונה לחבר נעורים שהתאבד. הטקסט מבקש לחקור בסבלנות את חידת התאבדותו חסרת הפשר לכאורה של החבר, אך תוך כדי כך כותב חידה חדשה לגמרי, זו של התאבדות המחבר. ״אתה בן עשרים וחמש. אתה יודע עכשיו יותר ממני על המוות״, כותב לווה העוד-מעט-מת לחברו המת, ״ההתאבדות שלך היתה יפה באופן שערורייתי [...] האופן שבו עזבת את החיים כתב מחדש את הסיפור על דרך השלילה. אלה שהכירו אותך מפרשים כל אחד מצעדיך לאורו. צלו של העץ השחור הגדול הזה מסתיר מעתה את היער שהיו חייך".
112.00 ₪
"נשמתנו היא בית. וכאשר אנו נזכרים בבתים, בחדרים, אנו לומדים לשכון בתוך עצמנו. ניתן לראות זאת כבר עכשיו, דימויי הבית צועדים בשני הכיוונים: הם נמצאים בתוכנו בה-במידה שאנו נמצאים בתוכם." - גסטון בשלאר, הפואטיקה של החלל הפואטיקה של החלל, מספריו המוכרים...
98.00 ₪
מה שואלים אותי בדיוק? אם אני חושב לפני שאני ממיין? אם אני ממיין לפני שאני חושב? איך אני ממיין את מה שאני חושב? איך אני חושב כשאני רוצה למיין? [...] מפתה כל כך לרצות לחלק את העולם כולו בהתאם...
128.00 ₪
״מקשקשים הרבה על סולידריות ועל קרובי משפחה, אבל אתה יודע, לרוב הזקנים מתים לבד. הם גרושים, או שמעולם לא היו נשואים; מעולם לא היו להם ילדים, או שהם כבר לא בקשר איתם. להזדקן לבד זה כבר לא תענוג גדול; אבל...
98.00 ₪
"דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה, אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו"....
