נערתו

נילי לנדסמן

"כך נחתנו. ביום השלישי של חודש מאי, שנת 88. תחילתו של קייץ עכור ומכוער, שבסופו איבדתי את בוקי ונותרתי בחיים. אני כבר לא בטוחה אם היה חם מהרגיל או שפשוט שכחנו כמה מהבילים הם הקייצים בת"א, אחרי שנים של חיים בעיר אירופאית ששרויה רוב הזמן בכפור..."



הבא הקודם

 

ספרים נוספים