בבל , , 23/7/2014

                           

 

מוֹהַנְדַס קַרַמְצ'אנד גנדהי סטיאגרהה בדרום אפריקה

בשנת 1893 הגיע לדרום אפריקה עורך דין הודי צעיר. מוֹהַנְדַס קַרַמְצ'אנד גנדהי הוזמן לסייע בתיק משפטי של סוחר הודי מוסלמי אמיד בשם דאדא עבדוללה. הוא היה אמור לשהות שם במשך שנה, אך שהותו התארכה לעשרים ואחת שנים, שבמהלכן השיל את החליפה המערבית והפך מעורך דין חסר ביטחון למנהיגה של תנועת המונים: כאשר חזר גנדהי מדרום אפריקה להודו בשנת 1915, הוא כבר היה מהאטמה גנדהי ־ מנהיג כריזמטי ובוטח בעצמו, בעל משנה מוסרית, חברתית, רוחנית וכלכלית מגובשת היטב.
התמורה האישית שעבר גנדהי בדרום אפריקה כללה היבטים רבים, בהם פרישות מינית (בְּרַהְמַצַ'ריָה), אי–רכושנות, גרסה קיצונית של הסתפקות במועט, צומות, רפואה טבעית אלטרנטיבית ואי–אלימות (אַהימְסָה) ביחס לכל יצור חי ואף כלפי מי שמנסה לפגוע בך; אך יותר מכול, סיפקה דרום אפריקה לגנדהי הזדמנות לפתח וליישם את מאבק הסטיאגרהה ־ מאבק לא אלים, שהפך במרוצת השנים לעיקרון המזוהה איתו יותר מכול.
את המונח "סַטְיַאגְרַהָה" (אחיזה באמת) טבע גנדהי לתיאור מאבקה של הקהילה האסיאתית בדרום אפריקה, שכללה בעיקר הודים שהובאו לשם כפועלים זרים אך גם מיעוט סיני קטן, והופלתה בעקביות על ידי השלטון הלבן בחסות האימפריה הבריטית.
גנדהי טען שהמונחים המקובלים ־ "מרי אזרחי" ו"התנגדות סבילה" ־ אינם מבטאים את מלוא המשמעות המעשית והרוחנית של מאבק לא–אלים. הסטיאגרהה, לתפיסתו של גנדהי, מחייבת שינוי פנימי עמוק הן אצל הסטיאגרהי (לוחם הסטיאגרהה) והן אצל היריב.
ספר זה, חיבורו האוטוביוגרפי השני של גנדהי, הוא תיאור אישי ומרתק של השנים והמאורעות שהפכו אותו למי שהוא, אך בראש ובראשונה, סַטְיַאגְרַהָה בדרום אפריקה הוא מדריך מעורר השראה לפוליטיקה לא–אלימה ויעילה.

"הדורות הבאים יתקשו להאמין שאדם כזה, בשר ודם, אכן התהלך בקרבנו.

>>>

satyagraha_Final Final_8.4_front cover.jpg

גנדהי בלבוש הודי פשוט ולבן המציין את אבלו על הריגת פועלים הודים בידי‫ ‬שוטרים במהלך מערכת הסטיאגרהה, 1914


Cover_Rediker_8.4_front---web.jpg

מרקוס רדיקר ספינת העבדים

משך כארבע מאות שנים הובילו ספינות עבדים מיליוני אפריקאים חטופים אל העולם החדש שבצדו האחר של האוקיינוס האטלנטי. רבות נכתב מאז על העבדות, על הסחר בעבדים ועל שיטת המטעים באמריקה, אך מעט מאוד היה ידוע על ספינות העבדים שהובילו את החטופים לעולמם החדש. >>>

Anat_front_cover-web.jpg

ענת הררי ילד טוב דיו

לאחר שחקרה בספריה הראשונים את המעבר לסבתאות ואת דמות האם בעיני ילדיה, יוצאת ענת הררי למסע מיפוי של חבל–ארץ נוסף בטריטוריה של היחסים במשפחה: חוויית ההורות לילדים מתבגרים. הספר מבוסס על שיחות עם קבוצה מגוונת של הורים ומביא את דבריהם כלשונם. >>>

Nesbo_cover_front.jpg

יו נסבו המושיע

הימים של אמצע ינואר באוסלו הם הכי קרים בשנה. אלו גם הימים האחרונים בתפקיד של ביארנה מולר, הבוס של הארי הולה וההשגחה העליונה שלו במשטרה. >>>

Weinstock_cover_8.4_front.jpg

נתן ויינשטוק נוכחות כה ארוכה

הנה עובדה שאין עליה עוררין: ב-1948, שנת הקמתה של מדינת ישראל, חיו בכל רחבי העולם הערבי והמוסלמי כ-900,000 יהודים. כיום, יותר מחצי מאה אחר כך, חיים בו כ-4,500 יהודים. >>>

עוד ספרים

מוֹהַנְדַס קַרַמְצ'אנד גנדהי פרק 1: גיאוגרפיה

אפריקה היא אחת היבשות הגדולות בעולם. הודו, כך אומרים, אינה ארץ אלא יבשת, אך מבחינת שִׁטחה אפשר היה לחצוב מתוך אפריקה את הודו ארבע או חמש פעמים. אפריקה, כמו הודו, היא חצי אי, ולכן דרום אפריקה מוקפת בים מרוב עבריה. >>>

מוֹהַנְדַס קַרַמְצ'אנד גנדהי הקדמה, 1924

מאבק הסַטְיַאגְרַהָה ההודי בדרום אפריקה נמשך שמונה שנים, וזה ההקשר שבו הומצא המונח סטיאגרהה ונכנס לשימוש. זה זמן רב אני משתוקק לכתוב את תולדותיו של אותו מאבק. יש דברים שאיש מלבדי לא יוכל לכתוב. >>>

בבל מפגש מיוחד לרגל יציאת הספר "נוכחות כה ארוכה: כיצד איבד העולם הערבי והמוסלמי את יהודיו"

הוצאת בבל, שגרירות צרפת והמכון הצרפתי בישראל מתכבדים להזמינכם למפגש מיוחד לרגל יציאת הספר "נוכחות כה ארוכה: כיצד איבד העולם הערבי והמוסלמי את יהודיו" מאת נתן ויינשטוק. >>>

בבל ערב השקה לספר "ספינת העבדים, היסטוריה אנושית" מאת מרקוס רדיקר

ביום חמישי 22.05.2014 בשעה 20:00 בחנות הספרים "תולעת ספרים", ברחוב מאז"ה 7, תל אביב.

מנחה: ערן סבאג
בהשתתפות: גיל "ראסטה" בונשטיין, חוקר תרבות שחורה, פרופ' גליה צבר, החוג ללימודי אפריקה, אוניברסיטת תל אביב, יואב כ"ץ ועפרה אביגד, מתרגמי הספר. >>>

עוד חומרים

 

"אנו עדיין סובלים מהשפעות קטסטרופליות של מערכת העבדות"

"לרגל יציאת ספרו 'ספינת העבדים', מספר ההיסטוריון פרופ' מרקוס רדיקר על תעשיית השינוע של אפריקאים לעבדות בארה"ב ועל האופן הישיר שבו השפיעה על הקפיטליזם העולמי כפי שאנו מכירים אותו כיום."
יניב מגל משוחח עם מרקוס רדיקר על ספרו "ספינת העבדים", גלובס >>>

יו נסבו: "טוב ורע זאת שאלה של נקודת מבט"

הסופר יו נסבו ברא בלש קשוח מבחוץ ורגיש מבפנים - או להיפך - ובספרו "המושיע", שולח אותו לפענח רצח חייל בצבע הישע הנורבגי. כעת הוא גם משיק את רב המכר "ציידי הראשים" על המסך הגדול, ומספר: "הרעיון של שיפוט המעשים שלנו ושל אחרים בלי דעות קדומות - הוא רעיון נאיבי."
שירי לב ארי משוחחת עם יו נסבו, מחבר "המושיע", YNET >>>

מתחת לסיפון

"ספרו של מרקוס רדיקר בוחן את העבדות האפריקנית במערב באמצעות כלי עזר עיקרי: הספינה. מחקרו מבהיר כיצד השתנה סדר עולמי בתוך כמה מאות שנים."
יונתן אמיר על ספרו של מרקוס רדיקר "ספינת העבדים", ישראל היום >>>

לשוט אל תוך העבדות

""ספינת העבדים" שמתאר את הספינות שהובילו מיליוני אפריקנים לעבדות בארצות הברית, הוא ספר עיון חשוב והיסטורי. העובדות לעתים מייגעות וחוזרות על עצמן - אך המסר הטרגי מרפרר לכל חברה בכל תקופה."
עמיחי שלו על ספרו של מרקוס רדיקר "ספינת העבדים", YNET תרבות ובידור >>>

הדוד והדד, הקריאה החילונית בשיר השירים

"בספרו הנהדר, זלי גורביץ' רוצה לקרוא את שיר השירים כשירת אהבה ולשמוע מבעד לכל הפרשנויות את הקולות הראשוניים של האוהב והאהובה."
אברהם בלבן על ספרו של זלי גורביץ' "קול דודים: על לשון האהבה של שיר השירים", הארץ ספרים >>>

המכניזם של ההגירה הכפויה הגדולה ביותר בהיסטוריה

"בושה. קרוב לעשר שנים אני מורה קורס שעוסק בעבדות בארצות הברית ובאופן המחפיר שהמשפט ה"נאור" הלבין את כל מעשי הפשע והעוול שאיפשרו אותה. אבל עד לקריאת "ספינת העבדים: היסטוריה אנושית" לא הקדשתי יותר מארבע דקות בשיעור הראשון לדון בדרך שבה שונעו האפריקאים ממולדתם ליבשת החדשה. לרוב הפטרתי משפט או שניים על האכזריות שהיתה כרוכה במסע, ועל כך שרבים מהם לא שרדו בשל התנאים הקשים בספינות או בשל אכזריות שוביהם. מיד אחר כך קפצנו לדון במצב החדש שנוצר בצפון אמריקה ובמשטר הדיכוי והניצול של העבדות. היו שנים שהסתפקתי ב"ספינות העבדים חצו את האוקיינוס האטלנטי ובדרך מתו לא מעט עבדים ..." ותו לא.

ואז בא מרקוס רדיקר, והבושה החלה להציף אותי ככל שהתקדמתי בקריאת ספרו המבריק. הבנתי איך גם אני, מאחר שלא חשבתי על הדרך הנוראה שעברו האפריקאים מרגע חטיפתם ועד שהושלכו על היבשת החדשה, התייחסתי אליהם כאל סוג של רכוש שמשונע ממקום למקום, בלי רגשות או מאוויים. היו פה והועברו לשם."
יובל אלבשן על ספרו של מרקוס רדיקר "ספינת העבדים, היסטוריה אנושית", הארץ ספרים >>>

יו נסבו מגלה את הצללים שמרחפים מעל סקנדינביה

"תעשיית המתח הסקנדינבית מבליטה את הפער בין העושר והדמוקרטיה לרוח אפילה ופראית שמככבת שם מאז ומתמיד בספרות ובתרבות."
עדי ערמון על ספרו של יו נסבו "המושיע", הארץ ספרים >>>

עוד חדשות

 

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved