בבל , , 18/5/2012

                           

 

מיכאל בראונגרט, ויליאם מק'דונו מעריסה לעריסה

כיצד אפשר למנוע אסון סביבתי?

כמעט כולנו תורמים היום את חלקנו למאמץ לשמירה על הסביבה. האסטרטגיה המקובלת היא: "צמצום הצריכה, שימוש חוזר, מִחזור", במטרה למזער את נזקיה של התעשייה האנושית. לגישה זו, שכוונותיה טובות, יש מגבלה אחת: היא משמרת את דגם הייצור החדכיווני של המהפכה התעשייתית "מעריסה לקבר", שמייצר מלכתחילה כמויות אדירות של פסולת וזיהום ההולכים ומצטברים על פני כדור הארץ. לכן יש צורך בחשיבה מחודשת על דגם הייצור עצמו: לא עוד "מעריסה לקבר", אלא "מעריסה לעריסה".

"מעריסה לעריסה" הוא חזון מלהיב, פשוט ופורץ דרך בחדשנותו, הפורשֹ בפני הקוראים גישה מעשית כזאת.

הכימאי מיכאל בראונגרט והארכיטקט ויליאם מק'דונו קוראים תיגר, בהסברים בהירים, לעתים משעשעים, על המוסכמה שתעשייה אנושית חייבת להזיק לעולם. הם בוחנים את הטבע ומגלים בו מערך ייצור בריישום של שפע ולא של צמצום, שבו פסולת = מזון. השניים מראים כיצד יש ביכולתנו לחקות את הדגם שלפיו פועל הטבע לטובת המסחר והסביבה, ומדגימים כיצד אפשר לתכנן מוצרים כך שישמשו כחומרי הזנה ביולוגיים וטכניים.

הרעיונות של "מעריסה לעריסה" חלחלו בכל רחבי העולם ועקרונות השיטה עתידים לעצב את עתידנו. הם מיושמים על ידי ממשלות, תאגידים, עסקים קטנים וחדשניים ומחלקות אקדמיות למדעים מדויקים.

"מעריסה לעריסה" הוא מניפסט מעשי וחיובי למען עתיד סביבתי משגשג, למען עולם שבו נוכל להפיק את המרב מהטבע בלי להרוס אותו.

>>>

cradle2cradle---coverfront.jpg

לאסלו קרסנהורקאי מלחמה ומלחמה

מלכות השמים עצובה.

ד"ר גֶ'רְג' קוֹרִין, עובד ארכיון בעיר הונגרית קטנה, מגלה בתוך קופסה האמורה להכיל מסמכים משפחתיים חסרי כל עניין, כתב יד מיוחד ונדיר.
קורין אינו יודע מי מחבר היצירה, וגם לא מתי נכתבה, אבל תוכנה מהלך עליו קסם. >>>

מארק ון דר יאכט הסיפור של הקרחת שלי

מארק ואן דר יאכט הוא סטודנט וינאי לפילוסופיה, השקוע בכתיבת שירה חיפוש נואש אחר L'amour fou, אידיאל האהבה המשוגעת של המשוררים הסוריאליסטים.

סיפורו של מארק מתחיל בבר מפוקפק שבו הוא מקבל מזוודה המכילה בגדים של אימו המנוחה. >>>

ארנון גרונברג ימי שני כחולים

"אמא שלי מאמינה שאנחנו החלומות של המתים. אני לא מוכן להיות חלום של מת. בגלל זה אני מקשיב לדברים שהיא אומרת כאילו אני קורא מכתבים שאינם ממוענים אלי. >>>

לוקאס ברפוס מאה ימים

אפריל 1994. ההמון משתולל בקיגאלי, והאזרחים הזרים מפונים בבהלה מרואנדה.
דויד, עובד הארגון השווייצרי לסיוע ולפיתוח, מאוהב באגָת, בתו של פקיד ממשלתי גבוה, ואינו מתייצב בזמן לטיסה האחרונה.
במשך מאה ימים הוא מסתתר בביתו. >>>


encyclopedia-image.jpg

דוד גורביץ', דן ערב אנציקלופדיה של הרעיונות

אנציקלופדיה של הרעיונות הִנה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי ראשון מסוגו בעברית על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו. >>>

apokryfy-cover.jpg

קארל צ'אפק הסיפורים הגנוזים

"ראיתי איך אותו פרומתאוס הנזכר לעיל הצית את האש, ואומר לכם בכנות, רבותי - בינינו, אין בכך כלום. לגלות את האש היה יכול כל בטלן, עצלן ורועה עזים; אנחנו לא גילינו אותה רק מפני שאדם רציני, עתותיו כמובן אינן בידיו ודעתו אינה נתונה להשתעשעות במין חיכוך אבנים. >>>

eretz ir fcover.jpg

אסתר זנדברג ארץ עיר

ישראל היא אחת הארצות המתוכננות ביותר בעולם, אבל הסביבה שבה חיים אזרחיה − המחוּטטת, המחוּפפת, המחוּצצת והמחוררת − לא מרמזת על פסגתן השמיימית של יומרות התכנון או של תירוצי המתכננים. >>>

witch-village-cover.jpg

אורי שורצמן כפר המכשפות

אלחנן נוסע לאפריקה בשליחות אביו, הוא קצת שרוט אחרי שירות צבאי כצלף מצטיין, לבו שבור בעקבות אהבה גדולה שהסתיימה, ולכן הוא נעתר להצעת אביו, איש עסקים ציני ומקושר, שמקווה שהנסיעה תהפוך את בנו לאיש העולם הגדול. >>>

עוד ספרים

בבל לאסלו קרסנהורקאי בישראל!

הסופר ההונגרי הגדול, מחבר "מלחמה ומלחמה" הגיע לישראל לרגל פסטיבל הסופרים הבינלאומי בירושלים. >>>

שרון רוטברד יקירת העיר

"מי שלא עושה, לא טועה" - כך בדרך כלל נוהגים ביהירותם אנשי המעשה להצדיק בדיעבד את מעשיהם ואת טעויותיהם כאחד, כי "כשחוטבים עצים, עפים שבבים". >>>

דוד גורביץ', דן ערב על התרבות: ביקורת, תקשורת וחיי היומיום

מורה זן אחד אומר: חיי האהבה של שחקנים ושחקניות הם תמיד כישלון. הסיבה היא התרגול; הם התאמנו יותר מדי ועתה הלב אינו יכול לתפקד. מתברר כי אימון–יתר מוביל אל השגרה, ובסופו של דבר אל המובן מאליו. >>>

בקרוב

אנציקלופדיה של הרעיונות הִנה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי ראשון מסוגו בעברית על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו. >>>

עוד חומרים

 

לאסלו קרסנהורקאי / הספינה האחרונה

"היה עדיין חושך בעת שישבנו בחוץ, וגם אם ידענו יפה שגילויי אופטימיות מטופשים מסוג זה היו בלתי הגיוניים בשעה זו וביום זה, שכן יום או לילה היו היינו הך, בכל זאת האמנו בלבנו שביום ההוא, ממש כמו בכל הימים האחרים, יפציע השחר והשמש תזרח ותאיר את הארץ - שהבוקר יבוא, בקיצור, ואנחנו נהיה שם כדי להביט זה בזה ולראות את פנינו המרופטים, היגעים והמקומטים, את עינינו הטרוטות והאדומות, ואת העור המתדבלל בעורפינו; לראות את המים מתמלאים אדוות מאחורינו ושבים לחלקותם ולדממתם; לראות את הבניינים השוממים לאורך הרציף ואת הרחובות שאף לא נפש חיה מזדחלת בהם, והרחק מאחור, מעבר לעיר, הגדות החלקלקות נמתחות למלוא אורכן ומאיימות להתמוטט בכל רגע."
הארץ ספרים >>>

אחד-עשר אלף המלקות

"אפולינר, אשף המילה הכתובה, לועג לכל: לאהבה, לתאווה המינית, ללאומניות ולגאוותנות, ביצירה שאין בה אפילו שורה אחת משעממת."
אריאל הירשהורן על ספרו של גיום אפולינר "אחד עשר אלף המלקות", דפדפן-ספרים שנשכחו, ישראל היום >>>

אחים לנשק

"ספר מתח הכתוב במפתח מוסיקלי עולה: כמו קרשצ'נדו הוא הולך ומתגבר לקראת הסוף שהוא כל כך רבשכבתי עד שהוא תופס כמעט רבע מהספר. המתח נשמר עד העמוד האחרון ממש והקצב עוצר נשימה. לא פלא שיו נסבו נחשב על ידי רבים לסופר המתח הסקנדינבי הבכיר לאחר מותו בטרם עת של סטיג לארסן."
אהרון לפידות על ספרו של יו נסבו "נמסיס", ישראל היום >>>

להביט לכישוף בעיניים

"ד"ר אורי שוורצמן היה יכול להסתפק בקריירה נינוחה של פסיכיאטר מומחה ¬ אבל משיכה מסתורית לאפריקה הביאה אותו ליערות הגשם של גאנה ¬ שם, בבתי חולים פרימיטיביים ולצד רופאים-מכשפים, הוא מטפל בחולים כבר 20 שנה ¬ בין לבין, הקים משפחה וגידל שלושה ילדים שחולקים זהות אפריקנית-ישראלית ¬ רומן חדש פרי עטו מגולל את החוויות שצבר ביבשת השחורה."
נטע בר יוסף על ספרו של אורי שורצמן "כפר המכשפות", ישראל היום >>>

כוכב הצפון

"הסופר הנורבגי יו נסבו הוא אחד הסופרים הזרים האהובים בישראל • לקראת הגעתו לארץ בחודש הבא תפסנו אותו לשיחה על כדורגל, רוקנרול, וגם ספרות על קצה המזלג."
דני לוזון מראיין את הסופר הנורבגי יו נסבו, מחבר "נמסיס" ו"אדןם החזה", ישראל היום >>>

ספר שאסור להחמיץ

"...אורי שורצמן הוא בוחן כליות ולב, גם במובן הקונקרטי של הצירוף הזה, אולי בגלל השכלתו הרפואית, וגם במובנו הנפשי: הוא בוחן מצבים אנושיים ומנתח אותם לעומק, מדלג בין מצבי הכרה שונים, חלקם ריאליסטיים לחלוטין וחלקם פרי הזיה, שיצרים, הרהורים דתיים, וארוטיקה משמשים בהם בערבוביה. אופיו האלילי של הסכסוך בין כפר המכשפות לכורי הזהב מלעיג סכסוכים אחרים, ריאליים יותר ורציניים יותר כביכול, בעיקר למי ששותף בהם. ספר שאסור להחמיץ."
עלית קרפ על ספרו של אורי שורצמן "כפר המכשפות", מוסף ספרים, הארץ >>>

סימפוניה ענקית של חידלון וזעם

"כבר אחרי עמוד או שניים אפשר לחוש שזה ספר 'אחר'. כל הספרים של ברנהרד הם אחרים."
דן לחמן על ספרו של תומס ברנהרד "מייסטרים דגולים", מייסיי >>>

עוד חדשות

 

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved