בבל , , 11/2/2016

                           

 

מישל וולבק, ברנאר-אנרי לוי אויבי הציבור

"ברנאר-אנרי לוי היקר, אין לנו שום דבר במשותף, כמו שאומרים, למעט נקודה אחת, מהותית: שנינו אנשים מאוסים למדי ... יחד אנחנו מהווים סמל מופתי להתנוונות המחרידה של התרבות והאינטליגנציה
הצרפתיות, כפי שציין לאחרונה, בחוּמרה שצִדקתה עמה, המגזין 'טיים' ... תנאי הדיון מוכנים."

כך נפתחת חליפת המכתבים בין מישל וולבק והפילוסוף ברנאר אנרי לוי, שהתנהלה ב 2008- וכוללת 28 מכתבים. המכתבים עוסקים בנושאים שונים ומגוונים: הקריירה הספרותית לעומת הקריירה של אינטלקטואל מעורב, עלייתן של הדתות במערב, מקורות ההשראה הספרותיים של השניים, פוליטיקה, יחס התקשורת אליהם, ועוד. מתוך המכתבים מצטיירות דמותיהם של שני האנשים השנואים ביותר בצרפת, ואיתן חיי התרבות והרוח של צרפת במאה ה-21.

>>>

houellebecq-BHL.jpg

OLIVIER LABAN-MATTEI/AFP/Getty Images

מישל וולבק וברנאר־אנרי לוי מחליפים מהלומות בספר חדש

"בספר, הכולל חליפת מכתבים בין השניים, וולבק מכנה את לוי 'פילוסוף עקר־מחשבה אבל עתיר קשרים'. לוי משיב לו: 'למה לי לאמץ את הנטייה שלך להרס עצמי מתלקח, משתלח, מיוסר? אני לא אוהב ניהיליזם'."
אבנר שפירא על "אויבי הציבור", הארץ גלריה >>>

אפשרות של עימות

"השניים מעליבים זה את זה (וולבק מכנה את לוי מיד במכתב הראשון "פילוסוף דל מחשבה אבל עתיר קשרים"), מחליפים דעות על ספרות וסופרים, מנסים לרדת לשורשי השנאה שהם מעוררים בסביבתם, מתוודים על יחסיהם עם אבותיהם הביולוגיים ומספרים על ילדותם."
עלית קרפ על ספרם של מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי "אויבי הציבור", הארץ ספרים >>>

הכופר והפילוסוף

"לזכותה של צרפת ייאמר שהיא אולי ל המדינה המערבית האחרונה המתייחסת ברצינות רבה לסופריה. החיסרון היחיד בכך הוא שגם הסופרים הצרפתים נוטים להתייחס לעצמם ברצינות רבה - רבה מדי, למעשה. אמנם מוטב אולי למדינה שגיבוריה יהיו סופרים המתעסקים בעצמם עד זרא, ולא כוכבי רוק העושים זאת בווליום רועש בהרבה, אבל זו כבר שאלה של טעם. מה שברור הוא שמפעם לפעם, מתוך ביצת האגומאניה שבה מתבוסס עולם הספרות הצרפתי, צומח דבר־מה שבכוחו לרתק גם קוראים שאינם חשודים בפרנקופיליה יתרה."
בנג'מין קרשטיין על ספרם של מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי "אויבי הציבור", תכלת >>>

על "אויבי הציבור", מאת מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי

"בלעתי את הספר הזה, טרפתי אותו, למעט הדפים האחרונים, הוא מסעיר ולכל הפחות מעניין. "
אריק גלסנר על ספרם של מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי "אויבי הציבור" >>>


solstad-cover.jpg

דאג סולסטד רומן 11, ספר 18

כיצד ניתן להימלט מכוחה המקרי, הצפוי והמשתק של היציבות?

לביורן הַנסֶן מלאו זה עתה חמישים. הוא הגזבר של עיריית קונגסברג, עיר שדה נידחת. >>>

saf_cover_27.12.jpg

איל ויצמן סף המדבר, קו העימות

בספר סף המדבר, קו העימות בוחן איל ויצמן את עקירת הבדואים מהנגב הצפוני מנקודת מבט ייחודית. >>>

garden-of-beasts-front1.jpg

אריק לארסון בגן חיות הטרף

ברלין, 1933 .
ויליאם א' דוד, פרופסור להיסטוריה משיקגו, איש צנוע ונעים הליכות המתמחה בהיסטוריה של מדינות הדרום, מתמנה במפתיע לתפקיד שגריר ארצות הברית בגרמניה, שזה עתה הפכה לגרמניה הנאצית. >>>

Mantel_Bring-up-the-Bodies_2-l.jpg

הילרי מנטל הביאו את הגופות

‫ימיהם של האבירים חלפו. בקרוב יצמח טחב בזירת הרמחים. עתה הגיעו ימיהם של המלווים בריבית, ימיהם של מנַכסֵי ספינות אויב ברישיון המלך; בנקאי יושב עם בנקאי, ומלכים הם הנערים שמשרתים אותם. >>>

עוד ספרים

ברנאר-אנרי לוי מכתב מ- 27 בינואר 2008.

שבו מתייחס ברנאר–אנרי לוי ללינץ' שבוצע בסארטר, פאונד, סלין ובודלר. >>>

מישל וולבק מכתב מ-26 בינואר 2008

שבו מישל וולבק פותח באש: "יחד אנחנו מהווים סמל מופתי להתנוונות המחרידה של התרבות והאינטליגנציה הצרפתיות". >>>

אריק לארסון האיש מאחורי הפרגוד

אזרחים אמריקאים תושבי גרמניה פקדו את הקונסוליה האמריקאית בברלין דרך שגרה, אבל מעטים מהם נראו כמו האיש שבא לשם ביום חמישי, 29 ביוני 1933. האיש היה ג'וזף שאכנוֹ, רופא בן שלושים ואחת מניו יורק שעד לאחרונה עסק במקצועו באחד מפרברי ברלין. >>>

בזים: וילטשייר, ספטמבר 1535

"אני לא גבר ככל הגברים? לא? לא?"
הנרי השמיני לאוסטאש שאפּווי, שגריר הקיסר >>>

עוד חומרים

 

על "אויבי הציבור", מאת מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי

"בלעתי את הספר הזה, טרפתי אותו, למעט הדפים האחרונים, הוא מסעיר ולכל הפחות מעניין. "
אריק גלסנר על ספרם של מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי "אויבי הציבור" >>>

נחיה על האדמה הזו בכבוד או שניקבר בה בכבוד

אתר "העוקץ" מביא קטעים מן הספר החדש ״סף המדבר, קו העימות״, בו בוחן איל ויצמן את עקירת הבדואים מהנגב הצפוני מנקודת מבט ייחודית ומראה כי אידיאולוגיית ״הפרחת השממה״ היתה מאז ומתמיד מטרה מוצהרת, שחרצה את גורל הבדואים שחיו לאורך סף המדבר. >>>

הכופר והפילוסוף

"לזכותה של צרפת ייאמר שהיא אולי ל המדינה המערבית האחרונה המתייחסת ברצינות רבה לסופריה. החיסרון היחיד בכך הוא שגם הסופרים הצרפתים נוטים להתייחס לעצמם ברצינות רבה - רבה מדי, למעשה. אמנם מוטב אולי למדינה שגיבוריה יהיו סופרים המתעסקים בעצמם עד זרא, ולא כוכבי רוק העושים זאת בווליום רועש בהרבה, אבל זו כבר שאלה של טעם. מה שברור הוא שמפעם לפעם, מתוך ביצת האגומאניה שבה מתבוסס עולם הספרות הצרפתי, צומח דבר־מה שבכוחו לרתק גם קוראים שאינם חשודים בפרנקופיליה יתרה."
בנג'מין קרשטיין על ספרם של מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי "אויבי הציבור", תכלת >>>

אפשרות של עימות

"השניים מעליבים זה את זה (וולבק מכנה את לוי מיד במכתב הראשון "פילוסוף דל מחשבה אבל עתיר קשרים"), מחליפים דעות על ספרות וסופרים, מנסים לרדת לשורשי השנאה שהם מעוררים בסביבתם, מתוודים על יחסיהם עם אבותיהם הביולוגיים ומספרים על ילדותם."
עלית קרפ על ספרם של מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי "אויבי הציבור", הארץ ספרים >>>

מישל וולבק וברנאר־אנרי לוי מחליפים מהלומות בספר חדש

"בספר, הכולל חליפת מכתבים בין השניים, וולבק מכנה את לוי 'פילוסוף עקר־מחשבה אבל עתיר קשרים'. לוי משיב לו: 'למה לי לאמץ את הנטייה שלך להרס עצמי מתלקח, משתלח, מיוסר? אני לא אוהב ניהיליזם'."
אבנר שפירא על "אויבי הציבור", הארץ גלריה >>>

ספרו של שרון רוטברד "עיר לבנה, עיר שחורה" נבחר על ידי ה-Architectural Review לאחד מ-10 ספרי הארכיטקטורה הטובים של 2015

מבקר הארכיטקטורה אוון הית'רלי בוחר את ספרי הארכיטקטורה של השנה.
Architectural Review >>>

"אנשים שחיים בביטחון לא מבינים את ישראל"

הסופרת הבריטית הילרי מנטל הקדישה את חייה לכתיבת רומנים תקופתיים ובהם דמויות היסטוריות שהשיגו כוח בלי שנולדו איתו. אחרי שזכתה בפרס מאן-בוקר פעמיים, הספרים שלה כבשו לא רק את בריטניה אלא גם את העולם. ובנוגע לקולות על חרמות תרבותיים בארצה כלפי ישראל, היא אומרת: "המערב לא מבין את התפוצה הרחבה של האנטישמיות בעולם".
עמיחי שלו מראיין את הילרי מנטל מחברת הספרים "וולף הול" ו"הביאו את הגופות", YNET >>>

עוד חדשות

 

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved